יש לי מנהג: לחפש את הנאומים המלאים של המנהיגים שמבקרים בישראל. בתקשורת אפשר למצוא בדרך כלל רק את מה שהם אמרו על הפלסטינים או על איראן, אבל אם מחפשים את הנאום המלא מגלים מה הם מצפים מאיתנו. וזה מעניין – בפרשת השבוע אברהם אבינו שומע את הציווי: וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. כלומר, אתה אמור להיות בשורה לעולם כולו. בין המערב הליברלי לבין האיסלאם הפנאטי יש גם קול שצריך לצאת מכאן, מירושלים, ומתברר שהקול הזה מעורר סקרנות ואף הערצה. הנה כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה.
מנהיג הודו מודי אמר בביקור שלו כאן: "אני מגיע ממדינה של מיליארד אנשים אבל ישראל הקטנה היא השראה עבורנו, כי לא הכמות קובעת אלא הרוח". קנצלר אוסטריה סיפר שישראל חייבת לשרוד ולהצליח, לא בגלל אינטרסים אלא כי זה הדבר הנכון מוסרית. נשיא פנמה סיפר שהוא מעריץ את האומה שלנו כי תמיד היא לוחמת למען מטרה ותכלית. נשיא גואטמלה אמר כאן שאנחנו אור לעולם. מנהיגת בריטניה תרזה מיי סיפרה כמה היא גאה על חלקה של בריטניה בהצהרת בלפור, שהובילה להקמת המדינה, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל סיפרה רק לפני כמה ימים שהיא אסירת תודה על החברות עמנו, ויש לה הרבה מה ללמוד מאיתנו. שלא לדבר על טראמפ ועל סגנו מייק פנס שיוצאים מגדרם ומכנים אותנו אור לגויים שוב ושוב.
ג'ק מא, מייסד עליבאבא, האיש העשיר באסיה, ביקר פה לאחרונה ואמר: "אתם נס. לדעתי אתם כל כך חכמים כי הייתם הומלסים כל השנים, ולכן לא השקעתם בדברים פיזיים. הדבר היחיד שאי אפשר לקחת מהולמס זה השכל, ובזה השקעתם, זה העיקר".
זו לא קריאה לעוף על עצמנו, אלא לשים לב לאתגר. אברהם אבינו מתחיל בפרשה לייסד דרך חדשה, תרבות אלטרנטיבית, שאמורה להיות השראה וברכה לעולם כולו. ועד היום, מתברר, יש מי שמעוניין לשמוע. "אור לגויים" זו לא קלישאה, זו יכולה להיות הכותרת הראשית.
