אימא אחת מקריית גת יכולה ללמד את כל העולם המערבי מהי האמת. יצאתי עכשיו מהשבעה על החטופה עמית בוסקילה הי"ד, שנקברה אתמול אחרי שמונה חודשים של אי ודאות.
בדרך לשם שמעתי ברדיו שבבית הדין בהאג רוצים להכריז על ראשי המדינה שלנו כפושעי מלחמה, ושהאיחוד האירופי הביע תנחומים על מותו של הנשיא האיראני. עולם הפוך.
אבל אילנה, אמא של עמית, לא מבולבלת:
"כל יום של חיים הוא מתנה. זכיתי ל-28 שנים של מתנה, עם עמית שלי. ילדה טהורה, שעמלק רצח אותה.
בראש שלי, עמית הגנה עלינו. עליי. הם היו מגיעים עד לקריית גת אם הם לא היו מתעכבים כל כך הרבה במסיבה.
עמית נרצחה על קידוש השם, רק כי הייתה יהודייה. כל יהודי שהיה שם – היה נרצח. היה פה היום רב שהסביר לי שהיא בשמיים במקום הכי גבוה, כי היא שליחת ציבור, הרוגת מלכות. אפילו המילים האחרונות שלה בשיחת הטלפון לדוד שלה היו 'שמע ישראל'. זו הצוואה שלה.
אבל במשך שמונה חודשים לא ידענו שאלה היו המילים האחרונות שלה. חשבנו שהיא חיה. היא נתנה לעולם עוד שמונה חודשים של התחזקות, של אחדות, של תפילה, של הסברה בכל העולם. מה לא עשינו בשמה, אני לא יכולה לספר הכל. אנשים שינו את חייהם, בשביל עמית-אסתר בת אילנה, ואנשים עוד יעשו הרבה, לעילוי נשמתה.
עבורנו זה חסד שמצאו את הגופה שלה. אנחנו מודים לכל מי שהיה מעורב בפעולה.
מיד אחרי שמחת תורה, חברה שלה יצאה לשטח לחפש אותה. היא לא מצאה את עמית אבל גילתה שם את כל הזוועות. היא צילמה ותיעדה, וזה עזר לתחקיר של ה'ניו יורק טיימס' על ההתעללות בנשים.
הדבר הכי מוסרי זה למחוק את הרשע הזה מעל פני האדמה. הם הרשע המוחלט, והילדה שלי אור, זהב טהור".
אלף משפטנים בינלאומיים ודיפלומטים זרים לא יצליחו לטפס לרמות הבהירות והאמונה של אילנה. ובסוף, האמת הזו תנצח.
