צאלה גז הי"ד, תושבת השומרון, נרצחה הלילה בדרכה לחדר לידה. היא הייתה מטפלת רגשית אהובה, שעזרה למאות אנשים לצאת ממצבי חרדה וטראומה. הנה דברים שהיא עצמה כתבה ביום הזיכרון האחרון לחללי מערכות ישראל, על המורכבות שבין חיים למוות, ובתפילה למציאות אחרת:
"והשנה, עין לא נשארה יבשה.
זה לא יכול שלא לגעת, זה נגע בכולנו! כולנו נגועים בדבר.
השנה התנדבתי לקרוא בטקס,
ולא היה לי ברור איך אני הולכת לעשות את זה.
ישבתי מתחת לרמקולים,
הלב דפק חזק, הרגיש כאילו שומעים אותו כמוהם...
והדמעות, הצלחתי להחזיק אותן עד.... עד הסרט על: איך מכילים חיים ומוות ביחד?
איך ממשיכים עם ולמרות ובזכות?
והדמעות ירדו.
השנה ליוויתי לא מעט שכול....
והלב, הלב הוא שורף.
ואני שם בתפקיד,
להכיל, לתת מקום לכאב ולחור שנפער,
לתת מקום לתפקוד, לחיים שממשיכים.
לתת מקום לפחדים ולילות קשים,
לתת מקום לשמחה לכוחות,
ליכולת להיות פה ולחיות הכי טוב שרק אפשר.
בטיפולים העיניים שלי נשארות יבשות, גם אם הלב בוכה בוכה בוכה, כי אני בתפקיד.
לעזור להחזיק את ה'גם וגם'
ולתת הרבה הרבה מקום...
מודה לה' על הכוחות והשליחות,
וגם הערב בסוף הצלחתי לעשות את זה
מתוך שליחות,
לנשום בתוך לב כואב,
ולהצליח לעשות את התפקיד בצורה מוחזקת.
השנה בליבי תפילה ענקית:
ה', תעזור לכל מי שנשאר פה,
תן כוחות לחיות חיים בריאים ומלאי משמעות,
תן להצליח להכיל את ה'גם וגם',
תחזק את הנפש שלנו
ותשמור על כל עמך".
אמן.
לזכר צאלה גז הי"ד
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.