לכי לך

"שלום סיון, אני כותבת לך ממקלט לנשים מוכות ושמו 'בת מלך'. לפני כמה חודשים נמלטתי לכאן עם ילדיי, אחרי שנים רבות מידי של שליטה, אלימות מסוגים שונים וסבל רב. הבנתי שאת מה ששמרתי בסוד כל השנים, שמא ידעו על כך בסביבה, בקהילה ובמקום עבודתי – אני לא יכולה להסתיר יותר. תמיד נשארתי מתוך מחשבה שאני מייצרת יציבות ושלמות של בית ומשפחה לילדים, אבל המצב רק התדרדר. היה לי קשה להסתכל לעצמי בעיניים ולהבין כי אני מה שנקרא 'אישה מוכה'. זה התחבר לי לכל הסטיגמות שהכרתי, והרי אני לא כזו. אבל היום, אחרי תהליך שיקום, לקראת יציאה מהמקלט לחיים עצמאיים, אני מבינה כמה טעיתי, מבינה שהייתי קורבן, שהייתי חייבת לצאת לדרך חדשה.
'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'. זו הקריאה העתיקה של אלוקים אל אברהם אבינו, שנקרא השבת בפרשת השבוע. כמה קשה לעזוב ולעקור סביבה מוכרת שאליה התרגלנו, ולצאת למסע ארוך לעבר חירות, עצמאות וכבוד. אני יודעת שהקריאה הזו קיבלה לאורך השנים הרבה פירושים ונתנה השראה לרבים. אני מקווה שאפשר להוסיף גם את הפרשנות שלי, פרשנות שאולי תציל חיים של אחרות: הפסוק הזה הוא קריאה לאזור אומץ וכנות ולעשות את הדבר הנכון, לחשוב מה אלוקים היה מצפה שנעשה. לפעמים צריך לומר לעצמך: לְכִי לָּךְ".