מזל טוב, אחרי שנים רבות של ציפייה, רבקה אמנו בהיריון. כך נפתחת פרשת "תולדות" שנקרא בשבת הקרובה.
אבל אז רבקה מרגישה חוסר שקט: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ". משהו שם, בתוך הבטן, לא רגוע. התאומים שלה מתרוצצים, לא שקטים.
לכאורה, במצב כזה צריך ללכת לרופא נשים ולעשות אולטרסאונד, אבל רבקה שואלת שאלה קיומית: "אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?", והיא פונה לאלוקים כדי לחפש תשובות ולהבין מה הפשר של התרוצצות הזו שהיא מרגישה: "וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה'".
פרשנינו מסבירים: רבקה יודעת שלכל התרחשות בעולם יש גם שורש רוחני, יש סיבה עמוקה יותר מהנראה לעין. היא לא רוצה רק להרגיע את המצב, היא רוצה להבין מה המשמעות של אותה "התרוצצות" בעבורה, לדעת מה התפקיד שלה בתוך כל מה שקורה לה.
והיא אכן מקבלת תשובה. יש לה שני בנים, יעקב ועשיו, והם שונים מאוד אחד מהשני, ונאבקים זה בזה כבר מהרחם. כל אחד מהם יקים אומה משלו, והמאבק ביניהם מייצג מאבק בין שני עמים, בין שתי תרבויות, בין שתי תפיסות עולם. לרבקה יש משימה - לוודא שדרכו של יעקב הצעיר, היא זו שתוביל.
ההתנהלות של רבקה מלמדת גם אותנו, היום. בהורות, בעבודה, בזוגיות, בחיים האישיים ובחיים הלאומיים, רבקה אמנו מלמדת אותנו לשאול בכל דבר שקורה לנו: למה זה אנוכי? המסר ברור: לנסות לגלות מה המשמעות העמוקה של מה שקורה, ומה התפקיד שאלוקים רוצה שאמלא בכל הסיפור הזה.
