הנה כמה מילים שאולי ייתנו כוח, בימים של אי וודאות: פורים שמח מירושלים! אחרי שחגגו אותו בכל העולם, אמש - החג התחיל כאן.
ולמה יממה אחת אחר כך? לא ניכנס כעת לדיון הלכתי (על ערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון), אבל חכמינו אומרים שבין היתר, אנחנו עושים כך - לכבודה של ירושלים, לכבודה של ארץ ישראל.
בימי הגלות, יש להזכיר לנו את עיר הקודש, את בית המקדש, את הגעגוע. בימי מגילת אסתר, כשזה היה נראה שבירת העולם היא שושן של פרס, חכמינו ביקשו להזכיר את ירושלים הבנויה של העבר, מתוך תקווה לירושלים הבנויה בעתיד. היא העיר שתאיר את העולם וממנה יצאו הצדק והמוסר והאמונה. יש לה תפקיד ובשורה. יש לנו תפקיד ובשורה.
הרב קוק כתב על פורים של ירושלים, שמי שזוכר ככה את עברו - לא יכול להישאר משועבד לתרבות זרה. הוא עוד יממש את עצמו ויהיה אור לעולם. יביא גאולה.
שמעתי אמש את מגילת אסתר בירושלים, וחשבתי על פרס של המגילה מול פרס של היום,
וגם על ירושלים של ימי המגילה, מול ירושלים של היום. מוזמנים לדמיין גם אתם.
אנחנו מתקדמים. בשורות טובות מירושלים.
