נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, הכריז הלילה שאם כל החטופים לא חוזרים עד שבת, ייפתחו שערי הגיהנום. יש חשיבות בעצם ההצהרה הזו. פתאום כשנשיא המעצמה החזקה בעולם אומר זאת בבית הלבן, זה לא נשמע קיצוני והזוי, אלא הכי הגיוני בעולם: למה מתקיים בכלל משא ומתן עם ארגון נאצי רצחני שמקבל מאיתנו "סיוע הומנטרי" במקביל, עושה בנו מניפולציות ומשחק לנו בתודעה? ואיך הגענו למחירים הכבדים האלה ולפילוג בתוכנו?
לפעמים, במצבים של מבוכה, צריך שמישהו מבחוץ יבוא ויזכיר לנו אמיתות בסיסיות.
בפרשת השבוע מסופר על יתרו, מנהיג לא-יהודי שרואה את הניסים הגדולים, הופך לבן-ברית שלנו ואפילו מתגייר. הוא מגיע אלינו אחרי יציאת מצרים והמלחמה בעמלק, כלומר הוא יודע לזהות את הטוב ואת הרע בלי להתבלבל, נותן לנו עצות טובות להתנהלות נכונה יותר ואפילו מכריז: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹוקים!".
טראמפ הוא לא יתרו, ועיקר השינוי - תלוי בנו ולא בגורמים חיצוניים. ועדיין, לפעמים צריך שמישהו מבחוץ ינער אותנו, ייתן לנו אומץ לחשוב לבד או לפעול נכון. זה נכון גם ברמה האישית, ולא רק במישור הלאומי: לפעמים מרחוק - רואים טוב יותר מאשר מקרוב, ואנחנו מקבלים תזכורות מבחוץ - לאמת הפשוטה שבפנים.
בשורות טובות.
