איך התורה מגדירה הצלחה? שימו לב, כך מסופר לנו על יוסף הצדיק, שנמכר ומגיע להיות עבד במצרים:
וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ,
וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.
וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ,
וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ...
וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף, וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה.
יוסף הצדיק נמכר לעבדות אצל פוטיפר המצרי. איך עבד יכול בכלל להיות איש מצליח? ובכן, הוא מצליח ומתקדם כי הבוס שלו רואה שה' איתו בכל דבר, וזה מביא לו הצלחה וברכה לבית ולשדה. הוא מצליח כי הוא מביא איתו לעבודה את הערכים שלו, כי בתוך תרבות של עבודה זרה במצרים - הוא מזכיר כל הזמן את האמונה שלו, וחי לפיה. הוא מצליח כי כל מי שפוגש אותו – בעצם פוגש דרכו את אלוקים.
האיש המצליח הראשון בתורה מלמד אותנו לשאול: האם אנחנו מחוברים לערכים שלנו, לאמונה שלנו, ועד כמה אנחנו מביאים אותם איתנו לכל מקום שאליו אנחנו מגיעים?
שנהיה אנשים מצליחים, באמת.
