מה ביקשה לנה טרופנוב, יום לפני שהבן שלה סשה שוחרר מהשבי?
זכיתי להשתתף בזום נשי עולמי ביום חמישי בלילה. הפעילה החברתית שרון אדם והרבנית רחל בזק יזמו ביחד משדר משותף, וזה מה שלנה ביקשה מאלפי נשים מהארץ ומהעולם: "נשים יקרות, מה אני מבקשת? תנסו פחות להתרגז, פחות לכעוס על מישהו, להגיד תודה למישהו, להגיד מילה טובה. משהו קטן".
רגע, מה הקשר בין מישהי שתתאפק ולא תצעק על הילדים שלה בבית מחר בבוקר, לבין סשה החטוף? לנה הסבירה שהיא עלתה מברית המועצות, ולא ידעה על היהדות הרבה, אבל מאז שמחת תורה התחברה לזהות שלה וגילתה על הערבות ההדדית בינינו. "גם כשהייתי בעצמי חטופה וגם אחר כך – היהדות נתנה לי משמעות ושמחה", סיפרה. "הבנתי שכל העם היהודי קשור, וכל מצווה משפיעה. אז אתם נותנים לי ולסשה כוח".
היא המשיכה וסיפרה על ההחלטה שלה ושל ספיר כהן - לא לצפות בכלל בחדשות עד שסשה חוזר. הן מרגישות שזה מחליש, מבלבל, זה לא מה שעוזר.
וזה המשיך ברוח הזו: שלי שם טוב, אמא של עומר, אמרה שהיא עוד לא יודעת מתי הוא יחזור. "אני בצירי לידה, זה כואב, אבל משהו יצמח מהמשבר הזה, ואתן - המיילדות שעוזרות לי. קחו משהו אחד קטן שאתן מתחזקות בו בחיים".
סיגי כהן אמא של אליה ביקשה שיחשבו עליו בהדלקת נרות ובקידוש של שבת וכשקוראים את פרשת השבוע בבתי הכנסת. וג'ולי קופרשטיין, ודיצה אור, ואפרת מור, וגלית כלפון, כל אחת יותר עוצמתית מהשנייה.
ולסיום, מירב ברגר אמא של אגם: "תודה למיליונים בעם היהודי שעברו איתנו את המסע. אגם נחטפה בגלל שהיא יהודייה – וזה גורם לאנשים לחשוב מה זה אומר להם כיהודים. ביחד, בעוצמה, בתפילה, רק ככה נעשה את הבלתי אפשרי לאפשרי. תחלמו ותתפללו ותבקשו – הכי בגדול".
המשדר הזה לא שודר בשידור חי בחדשות, אבל היה בוודאי הכותרת הראשית בשמיים. ונזכרתי בכל זה בשבת, כשקראו בתורה את עשרת הדברות, את מעמד הר סיני, שעליה גם לנה טרופנוב דיברה. והנה בדיוק כאשר סשה חזר, קראנו על המעמד שבו נהיינו לעם וקיבלנו את הזהות הזו ואת הקשר הזה בינינו - לנצח.
בשורות טובות.
