בפרשת השבוע, פרשת ויחי, יעקב אבינו נפרד מילדיו לפני פטירתו ומברך אותם. אבל חלקם לא שומעים ממנו ברכה אלא תוכחה, דברי ביקורת. ככה נפרדים? מה קורה פה? הרב שלמה וולבה מסביר:
"הסוגייה העמוקה ביותר באדם היא מידותיו, שורש הנשמה שלו. לפני פטירתו, יעקב אבינו גילה לילדיו מה מידותיהם. אדם יכול לחיות חיים שלמים בלי לדעת זאת על עצמו. והברכה הכי גדולה שהאדם יכול לקבל – היא לדעת באמת מה מעלותיו ומה חסרונותיו.
כשאומרים לאדם מאיזו מידה הוא צריך להיזהר – הדבר יכול להעמיד אותו על הרגליים לכל חייו. רק אם יודעים את החסרונות שלנו, אפשר להינצל מהם ולתקן. זוהי ברכה עצומה".
אז הברכה - היא קודם כל להכיר את הנפש שלנו באמת, לעומק. בשבוע שבו הפרשה מתארת בפירוט רב את המעמד הזה, שבו 12 הבנים של יעקב מתברכים, גם אנחנו יכולים לשאול: מה המעלות שלנו? מה החסרונות? ומתוך כך, מה השליחות שלנו בעולם?
