מה היחס הנכון ליום כיפור? הנה סיפור מספר מתוך הספר "לגדול 3" שיכול להועיל, בפרט השנה:
זה היה ערב יום כיפור. לעיירה קטנה הגיע יום אחד הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות. כל תושבי העיירה התרגשו מהאורח המכובד, וקיוו שיישאר איתם גם במהלך יום כיפור
"מי החזן שיתפלל ויוביל כאן את תפילות הימים הנוראים?", שאל הבעל שם טוב.
"שמו יעקב, הוא שליח הציבור שלנו בכל שנה".
"וכיצד הוא מתפלל?", שאל הבעל שם טוב.
"הוא מתפלל יפה", ענו. "יש לו קול צלול, הוא מחבר את המתפללים לתפילה, אבל יש דבר אחד קצת מוזר: הוא שר במנגינות שמחות את כל החלקים בתפילה שעוסקים בחטאים, בטעויות, 'אָשַׁמְנו, בָּגַדְנוּ', 'עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ' — הוא שר בשמחה".
הבעל שם טוב ביקש לפגוש את יעקב, ושאל אותו: "מדוע אתה מזמר את הווידויים בשמחה? האם לא ראוי לומר את המילים האלה ברצינות, אפילו בבכי?".
וזו הייתה התשובה של יעקב החזן: "עבד שמנקה את החצר של ארמון המלך מלכלוך — שמח מאוד כשהוא עושה זאת. הוא אוהב את המלך, ויודע שהוא משמח את המלך במעשיו, ולכן הוא שר בזמן שהוא מנקה את הארמון".
"יפה ענית", אמר הבעל שם טוב. "אשמח להתפלל איתכם כאן ביום כיפור".
המלך בסיפור נמשל לאלוקים. הארמון הוא החיים שלנו, וכל אחד מאיתנו מקבל הזמנה מיוחדת מהמלך "לנקות את הארמון", פעם בשנה. יום כיפור אינו יום של דיכאון, אלא יום של שמחה על ההזדמנות שניתנה לנו לתקן את מעשינו. חישבו על עולם שבו אי אפשר להתחרט ולהתחיל מחדש, שבו כל טעות נשארת לנצח. נכון, זה לא תמיד נעים "לנקות את הלכלוך", אבל צריך לזכור שהאפשרות להתחיל מחדש היא זכות שניתנה לכל אחד מאיתנו.
בפרט השנה, יש לנו הרבה מה לתקן ברמה הלאומית וברמה האישית. גם כשקשה, גם כשהאתגר בעיצומו, צריך לזכור שעצם האפשרות להתחיל מחדש ביום הכיפורים - היא מתנה גדולה.
גמר חתימה טובה.
