מה עכשיו? לאן הלאה? קחו כמה דקות ותקשיבו לתשובה של ניר מנוסי. הרי כבר ברור שכדאי לרענן את רשימת הפרשנים הקבועים שלנו. ברור שגם הביטחוניסטים במיל' ואנשי התקשורת חייבים בחשבון נפש אחרי הפער האדיר בין התחזיות למציאות. אז הנה מה שאמר בהרצאה בזום ניר מנוסי, סופר, חסיד חב"ד, רגע לפני סיום מבצע "עם כלביא". לי זה עשה סדר.
1. מקלט לאומי. "יש שלושה שלבים בחזרה של עם ישראל לארצו", הוא הסביר. "התחלנו במקלט לאומי. רצינו להינצל מהרדיפות, מהשואה, מהאנטישמיות. רצינו מקום תחת השמש, להניח את הראש. לכן טשטשנו את הזהות היהודית ועברנו לזהות ישראלית, ולא הייתה לנו כוונה להשפיע על כל העולם, רק למצוא מקלט בטוח".
השלב הזה החזיק מעמד על ה-7.10, לדבריו, ואז שילמנו מחיר נורא. זה התפוצץ. "זה כואב מאוד, אבל המציאות דוחקת בנו להיות משהו הרבה יותר גדול מזה". כלומר, רצינו להיות רק וילה בג'ונגל, ולא היה אכפת לנו שהג'ונגל יישאר ג'ונגל, אבל זה בלתי אפשרי.
2. מעצמה אזורית. בימים אלה אנחנו עולים לשלב השני – מעצמה אזורית. אנחנו משנים את המציאות מול חמאס, חיזבאללה, לבנון, סוריה, איראן. זה אומר לצאת מהקונספציה של "לנהל את הסכסוך" או "להתמגן בכיפת ברזל". ישראל של היום נמצאת במקום אחר.
3. מגדלור עולמי. אבל השלב השני לא מספיק, לדבריו. "זה שלב מדהים אבל השפה שלנו עדיין מדינית, צבאית, הישרדותית. השלב השלישי, אחרי מקלט לאומי ומעצמה אזורית, הוא מגדלור עולמי. להיות מגדלור זה לא להיות מקלט, זה הכי הפוך. זה לפרוץ החוצה. להיות בשורה של ברכה, תורה, שלום, אמונה, רוחניות. לממש את הפסוק: 'כי מציון תצא תורה'. לצאת מהחשיבה הגלותית לתודעה רחבה, שמשפיעה על כל המרחב. לכן אסור שניתקע בשלב השני ורק נעוף על עצמנו ונשיר לעצמנו שירי הלל. זה מסוכן לחיות עכשיו בהיבריס, בתפיסה של 'כוחי ועוצם ידי'. צריך להתקדם לשלב השלישי, לייעוד שלנו שממנו ברחנו. העולם מסתכל עלינו". שמעתי אותו ונזכרתי בקנצלר גרמניה, שאמר השבוע שישראל עושה את העבודה המלוכלכת עבור כל העולם. אחרים, גם אם לא אומרים כך בגלוי, יודעים זאת.
ובעצם, מנוסי בעצמו מסמל את מה שהוא מדבר עליו. הוא הבן של היוצר דידי מנוסי, הפזמונאי המפורסם, שכתב כל כך הרבה שירים לפלמ"ח, ללהקות הצבאיות, למלחמות ישראל. מנוסי הבן מבקש לכתוב – על בסיס כל השירים הקודמים – שיר חדש.
