מה לזכור?

השבת הקרובה מכונה "שבת זכור". הולכים בה לבית הכנסת כדי לשמוע, לצד פרשת השבוע, גם כמה פסוקים שקוראים תמיד בשבת שלפני פורים: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק".

הרב יהודה עמיטל, שהיה גם ניצול שואה, הסביר בקצרה איזו מלחמה יש לנו כיום עם עמלק. מתאים מאוד כדבר תורה לפרשת השבוע, זו לא מלחמה בעם (מישהו ראה לאחרונה עמלקי ברחוב?), אלא בתפיסת עולם. הוא מבקש שנתבונן בשלוש מילים שהתורה אומרת על עמלק – "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ".

שתי המילים הראשונות ("אשר קרך") מייצגות את העמלקיות. את האמירה שהכול במקרה, הכל סתם, הערכים משתנים בכל דור ובכל רגע כי אין שום דבר מוחלט ואין משהו לשאוף אליו.

המילה השלישית היא התשובה שלנו – "בדרך". עם ישראל תמיד בדרך, תמיד בשליחות כלשהי. וכך כותב הרב עמיטל:

"לעמלק הייתה בעצם אידיאולוגיה של אנטי-אידיאולוגיה. הכול מותר, הכול מקרי, אין שום ערך מוחלט שצריך לדבוק בו. הכל סתם, במקרה, 'אשר קרך'. אבל עם ישראל לעומת זאת – נמצא תמיד 'בדרך', לכל אחד ואחת מאיתנו יש תמיד כיוון ומטרה וערכים ברורים שהוא דבק בהם, וכל פרט קטן בחיינו הוא חלק מהדרך הזו. ב'שבת זכור', זה מה שצריך לזכור ולהזכיר לעצמנו'".

שבת שלום.

לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9