כשהייתי ילדה הייתה פרסומת ברדיו: "מה לעשות? לעשות!"
במובן מסוים זו הכותרת של פרשת תרומה שקראנו בשבת. לראשונה מאז יציאת מצרים, אנחנו מתחילים לעשות.
עד עכשיו אלוקים עשה עבור עם ישראל: עשר המכות במצרים, ואז ים סוף נקרע, ובהמשך קבלת התורה במעמד הר סיני. כל הניסים והנפלאות שנעשו להם - לא מנעו מבני ישראל להתלונן לעתים, חלקם אפילו הציעו לחזור למצרים.
בפרשת תרומה מתרחשת מהפכה: הם הופכים מפסיביים לאקטיביים. הם מתבקשים להתחיל לעשות. להביא תרומה, כלומר לתת מכספם ומעצמם, ולבנות את המשכן – המרכז הרוחני של העם במדבר.
כשיש חדוות יצירה, כשיש מטרה קדושה משותפת, גם התלונות נעלמות.
אלוקים אומר לנו פה: אתם שותפים שלי. אני נותן לכם מצוות והוראות מפורטות, כי אני רוצה אתכם איתי בסיפור. שמחים, פעילים, מחוברים אליי.
ואם אנחנו קוראים את הפסוקים האלה אלפי שנים אחרי שנאמרו, סימן שאנחנו ממשיכים את הסיפור.
מוזמנים לחשוב איך להוסיף עוד עשייה קדושה ומבורכת - לשבוע החדש. שבוע טוב.
