רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

מה עושים בשעות האלה?

מאת ה היתה זאת היא נפלאת בעינינו

1.

אלה שעות מתוחות. מלאות התרגשות ושמחה, וגם מבוכה ודאגה, וגם ספינים ומניפולציות כי אנחנו במו"מ עם השטן. יש משפחות חטופים שמציעות לנו לקראת הימים המאתגרים האלה דרך פעולה אלטרנטיבית:

"החדשות הערב ממלאות אותי תקווה וטלטלה", כתבה דיצה אור, אימא של החטוף אבינתן, בהודעת ווטסאפ הלילה. "אני מרגישה צורך לנתב את כל הלחץ והציפייה שלי לעשייה. עולה בי צורך פשוט להתפלל עכשיו. לבקש מריבונו של עולם להחזיר את כולם, מיד, בדרך בטוחה ונכונה לעם ישראל ולארץ ישראל. מוזמנים. אבינתן בן דיצה תרצה, הבן שלי, יחד עם כל החטופים". נכנסתי לקישור המצורף, כדי לגלות שתוך שניות נקראו לבקשת דיצה 1,228 פרקי תהילים. הוספתי אחד משלי.

אבל דיצה היא דתייה, ימנית, תושבת שילה, זו אולי הציפייה הקלאסית ממנה, להגיד תהילים. אבל באותה שעה ממש התפוצץ ברשת סרטון ויראלי חדש של גלגלצ. השדרנית הדר מרקס מראיינת שם את עומר שם טוב, הצעיר מהרצליה שיצא לנובה. לכאורה, מגזר אחר לגמרי. בפועל, אותם מסרים לשעות המאתגרות שעוברות על כולנו. המילים האלה לא יגיעו לכותרות הראשיות אבל בימים של המתנה מורטת עצבים, הן חשובות.

עומר מציג להדר את פרק התהילים שליווה אותו בשבי, פרק כ', אבל מבקש מאיתנו עוד: "אני חושב שהתפילות ושליחת האנרגיות הזאת והדלקת נרות שבת – זה מגיע למנהרות. וואו, אני אומר לך את זה ואני בצמרמורת עכשיו. אני הרגשתי את נרות השבת שלכם מאירים לי את החדר! פתאום איזה תחושה חמה בחזה, וחיוך עולה לי על הפנים".

"יש לי בקשה", הוא פונה למאזיני גלגלצ, "זה לא משנה אם אתם חרדים או חילונים, תשלחו תפילה, תשלחו אנרגיה. דברו עם האדם הזה שנמצא בשבי. תחשבו מה שלומו, תגידו לו: אני מקווה שאתה חוזר היום הביתה. עד שהם לא סופית בבית, אסור לנו להפסיק".

נזכרתי באמא שלו, שלי שם טוב. כמה פעמים ביקשה לעזוב את המחלוקות הפוליטיות לטובת תפילה, מעשים טובים, אחדות יהודית עולמית. והנה עומר שלה מעיד שזו לא בריחה מהמציאות. זו השפעה עליה.

שנשפיע טוב.

אבינתן אור נרות שבת

2.
ימים של התרגשות, חששות, שמחה, מתח. הסתכלתי הבוקר אחרת על המילים של תפילת ההלל, פרקי התהילים שאומרים בימים אלו של חג הסוכות בתפילת שחרית.
ראיתי איך דוד המלך כתב לנו בספר תהילים את כל סוגי התחושות גם יחד, לאורך ההיסטוריה היהודית: הודיה, פחד, שירה, התרגשות, ובעיקר – אמונה. הנה כמה פסוקים שיכולים לתת כוח לשעות מתוחות:
• אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא - וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. אנחנו פוגשים מוות, שאול, צרות, אבל מלאים באמונה ובתקווה. אנחנו רואים דמויות פרטיות רבות כאלה, וזו גם התגובה שלנו כעם כבר שנתיים.
• הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. הודיה פשוטה, שמחה פשוטה, על בשורות טובות, על חסדים. תודה.
• מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. הבנה שלא הכל אנחנו מבינים. יש פה מהלכים אלוקיים, שנפלאים מאיתנו. אולי רק בעתיד נבין. יש מי שמנהל את העסק, מעל כל הסיבוכים והמשברים, הנשיאים והמנהיגים.
• אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. זו הקריאה העתיקה והמפורסמת שבה אנחנו מבקשים גם ישועה וגם הצלחה, בכל המצבים.
יהי רצון שיתקבלו כל התפילות, לבשורות טובות, ישועות ונחמות.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.