“מזמור לתודה”. מזמור התהילים המפורסם הזה שכתב דוד המלך, מוצב מעכשיו בכניסה לכותל המערבי. איזו אמירה.
כל כך הרבה אנשים הגיעו לכותל המערבי לומר אותו לאחרונה. ראיתי שם חטופים שחזרו, פצועים בשיקום, מפונים מביתם ועוד ועוד, אומרים את המילים בתקווה, בדמעה, בהתרגשות, בהודיה.
אנחנו עדיין בימים מאתגרים מאוד, אבל את “מזמור לתודה” לא אומרים כי השמחה כבר שלמה, אלא כי זו תפיסת עולם: לדעת להודות על הטוב הקיים כעת, לראות אותו גם כשהוא חלקי, כדי שיהיה בעזרת השם עוד יותר טוב, ועוד יותר טוב.
ובימים אלה של “בין המיצרים”, תקופת האבלות שמובילה לתשעה באב, חשבתי גם על אבות אבותינו שהיו עולים לבית המקדש ואומרים את “מזמור לתודה” תוך כדי הקרבת “קורבן תודה”, על ישועות ודברים טובים שקרו להם.
שנזכה כולנו במהרה, כמו במזמור – להודות, להלל, להריע, על הגאולה האמיתית והשלמה.
