"זה פשוט לא יכול להיות שאת לא כותבת על ה'בן איש חי' ברעיונות היומיים של הפרשה!", כתב לי דוד סעדה, "את מפסידה".
והוא גם טרח והלך והביא לי את הספר הזה, וגם סימן לי משהו מקסים על פרשת השבוע, פרשת "בלק". אז שימו לב: בלעם אומר בפרשה ברכות על עם ישראל, אבל מה הטעם בכלל בדיבורים של אדם רשע כמוהו? שימו לב מה כותב ה"בן איש חי", רבי יוסף חיים מבגדד:
"יש תועלת גדולה בברכה שלו, מפני שברכתו נכתבת בתורה, וכל שנה ושנה ילמדו הצדיקים את ברכתו בספר תורה, ואז יתברכו ישראל מכוח לימוד הצדיקים בתורה. ועוד, כי בעת שתהיה נכתבת ברכתו בתורה מוכרח שיאמר אותה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו עליו השלום, וחוזר משה רבינו עליו השלום ואומר אותה בפיו וכותבה, נמצא הם מתברכים מפי הקדוש ברוך הוא וממשה נביאו".
כלומר, אם מישהו, אפילו רע, אומר מילים טובות ("עם כלביא יקום", "מה טובו אוהליך יעקב"), יש ערך בכך שחוזרים עליהן, כל פעם מחדש, ומתברכים מחדש. בכלל, יש טעם לחזור על דיבורים חיוביים. לא להחמיא רק פעם אחת. בכל דור ודור ובכל שנה ושנה נשוב אל המילים הטובות האלה ונתברך בהן. גם בשבת הקרובה. שבת שלום. תודה דוד סעדה.
