ביום שני שוב התפצלו הכותרות הראשיות של החרדים ושל החילונים - הר מירון מול כיכר רבין. התרגשות שיא בשתי הילולות ענק שונות בשני מוקדים בישראל. ההשוואה נראית מיותרת, בעיקר בגלל הנטייה של כל צד לגמד את השני ולטעון – באותה רמת להט ושכנוע – שמדובר ב"עבודה זרה, הבל הבלים, יציאה מפרופורציה". עם זאת, יש לפחות תחום אחד שבו מתפתח דמיון מטריד בין שני התחומים, בין הספורט לקדושה. אחת בלילה, בין שבת לראשון, הר מירון. הפער בין תחתית ההר לבין קצהו – בלתי נתפס. למעלה, ליד הקבר, נמצאים רבבות בהדלקות המסורתיות של האדמו"רים. הם עומדים באווירה שקטה ורצינית, ושרים בכובד ראש ניגונים עתיקים ונוגים שאותם מתחיל כל פעם מחדש האדמו"ר, שיר אחרי שיר. ואז מגיע רגע השיא. האדמו"ר ניגש להדליק את המדורה והאווירה משתנה באחת. שירי הנשמה העצובים מתחלפים במזמורי ל"ג בעומר והקהל קופץ יחד תוך שהוא שר את המילים "ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי". בית אחרי בית שרים ההמונים פיוטים קבליים ועמוקים על תולדות חייו של רבי שמעון, אחת הדמויות העוצמתיות במקורותינו. אל הקסם הזה נמשכים גברים, נשים וטף, מכל המגזרים, שספק מציצים מבחוץ בסקרנות על ההתרחשות, ספק משתתפים ומתרגשים בעצמם. אבל כדי להעפיל לשם, למעלה ההר, צריך לטפס. והעלייה התלולה אינה החלק הקשה בטיפוס, אלא ההתמודדות עם ה"מסחרה". עשרות דוכנים קולניים ורועשים ניצבים שם, כשכל רמקול מתחרה ברעהו בניסיון למשוך תשומת לב. השנה נדמה שנשברו שיאים. הפעם לא רק עמותות מפורסמות ביקשו שם תרומות ולא רק עמותות שנראה שהוקמו לצורך הלילה הזה בלבד. הפעם בלט גם המיתוג. שורת גורמים מסחריים קנתה שטחים והקימה מתחמים לקידום מכירות. האוהל הראשון שבו נתקלתי היה של פלאפון, שהציעה לציבור מתחמים להטענת הסלולרי עם שילוט ענק: "הטענת? אשריך!". אחר כך הגיע דוכן ענק של קופת חולים "כללית" שהזמין את "כל ילדי החלאקה היקרים" לבוא, להצטלם, להירגע מהנסיעה הארוכה ולקבל תמונה שלהם למזכרת על מגנט. בהמשך המסלול חיכה מתחם "עישון ואתנחתא", עם לוגו ענק של חברת הסיגריות ROYAL. בכותל המערבי אין זכר למראות כאלה, והמשטרה נלחמת שם אפילו בקבצנים בודדים. כמה הזוי לדמיין את "סלקום" מנסה להשתלט על הכניסה לכותל, עם הגברה רועשת. אז במה חטאה מירון? למה מי שמגיע להתפלל ולחוות צריך להגיע ליעד עם כאב ראש, אחרי שסירב לעשרות הצעות מסחריות וקבצניות? לאחרונה החליטה ועדה מייעצת להעביר את הבעלות על מירון לידיה של חברה ממשלתית חדשה. הנה הזדמנות לעשות חסד עם יותר ממיליון המבקרים שמגיעים לאתר הזה מדי שנה. אחרת, בקרוב, נגיע להילולת רבי שמעון אלקטרה בר יוחאי.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- ל"ג בעומר
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים בנושא ל"ג בעומר
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.