בכל שנה מחדש, בניקיונות לפסח, אנשים מבקשים ממני את הקטע הזה. כן, גם השנה, תוך כדי כל האירועים. אז הנה הוא שוב. *ד"ר מירי כהנא* מציעה לנו זווית אחרת לימים הקרובים:
"רציתי לשתף במחשבה שאני חוזרת ומזכירה לעצמי: כל הניקיונות האלו באו עלינו רק בגלל שאנחנו עשירים גדולים. לא אני אישית, כולנו. אנחנו גרים, כל משפחה, בבית משלה. יש חדר נפרד להורים, מטבח, מקלחת ושירותים. הבתים שלנו מלאים רהיטים, בגדים, כלים ואוכל.
הילדים שלנו שבעים, עד שהם שוכחים חבילות שלמות של חטיפים במגירה ומשאירים בתיק כריכים שאפילו לא טעמו מהם. כמה אנחנו רחוקים מהדיונים ההלכתיים של פעם, על תנור ציבורי אחד לכמה משפחות, או על כיבוס הבגד היחיד שיש לאדם לקראת שבת...
למרות הקשיים והאתגרים בדורנו, אני בטוחה שלכל אחד מאיתנו יש לפחות סבא-רבא אחד שהיה יוצא מגדרו מרוב שמחה והפתעה אם היה רואה את הרווחה העצומה שהנינים שלו חיים בה.
לכן מדי פעם אני מזכירה לעצמי לעצור את המחשבות על כמה עוד יש לנו לנקות ועל כמה עוד יש לנו לבשל, ולחשוב פשוט על כמה יש לנו".
מוזמנים לשתף עם מי שצריך לשמוע את זה, בזמן ההכנות לפסח.
