מרגישים שדברים אצלכם תקועים? שאתם עומדים במקום, ובפרט בימים המורכבים בלחימה? זו יכולה להיות המלחמה עם איראן, ויש גם סיבות אחרות כמובן, אבל יש תקופות כאלה בחיים. פרשות השבוע, ״ויקהל פקודי״, שחותמות את ספר שמות, מתייחסות למצב הזה בדיוק.
הפסוק שחותם את ספר שמות, מתאר את המסעות של העם במדבר, ורש"י מסביר שם: ״מקום חנייתם – אף הוא קרוי מסע". זה מסר אדיר לחיים: לא רק הזמן שבו בני ישראל הלכו קדימה נקרא מסע, אלא גם זמן העצירה. גם כשאלוקים אמר להם להמתין ולעמוד במקום זה היה חלק מהמסע, מההתקדמות. פרשנינו מסבירים שדווקא מתוך החניות – הם קיבלו כוח למסע הבא.
אם אתם מרגישים במצב של "חנייה", אם נראה שכולם כבר מתחתנים, מתקדמים בעבודה או מגיעים להישגים, ורק אנחנו מדשדשים או תקועים במקום, התורה מזכירה לנו שזהו לא ביזבוז זמן, גם התקופות האלה של העצירה והחנייה הן חלק משמעותי מהתוכנית וממסע החיים. גם בתקופות האלה אנחנו מתקדמים, מתפתחים ולומדים, אבל בצורה יותר פנימית ונסתרת. בפרט בימים המאתגרים שבהם אנחנו נמצאים כעת, כדאי להזכיר לעצמנו: "מקום חנייתם – אף הוא קרוי מסע".
בהצלחה בכל המסעות ובכל החניות.
