אחד הפסוקים המפורסמים בתורה מופיע השבוע בפרשת בשלח, ב"שירת הים". כשהם רואים את ים סוף נבקע לשניים, בני ישראל שרים את המילים: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ".
הרבי מקוצק מצא כאן עיקרון חינוכי חשוב, והסביר כך: אנחנו מסתמכים על הדורות הקודמים ומעבירים את המורשת מדור לדור, אבל אסור לשכוח לבנות גם את האמונה שלנו, באופן אישי ואמיתי. לכן כתוב "זה אלי ואנווהו". האדם צריך להיות מסוגל לומר "זה אלי", לפתח את הזהות שלו, שמבוססת כמובן על אבותיו – "אלוקי אבי וארוממנהו". אסור להסתמך רק על הירושה שקיבלנו מאבותינו. אלוקים הוא גם שלך, לא רק של אבא שלך. חשוב כמובן להמשיך את המסורת, אבל צריך לשים לב שיש שם גם משהו משלנו, שעבדנו עליו.
• מוקדש לרפואת החיילים שנפצעו הלילה בפיגוע דריסה בירושלים.
