איך יכול להיות שלא שמעתי על הטקס הזה? בקיבוץ כרם שלום המשיכו אתמול במסורת שהחלה אחרי מבצע "שומר החומות": אירוע ושמו "נטיעה על כל נפילה". נטיעת שתילים בבורות שבהם נפלו טילים. וכך כתבה לי משם גאולה רבי:
"לדעתי יש כמה מסרים בטקס שערכנו: קודם כל, העמקת השורשים שלנו בפיסת האדמה הזו, בקיבוץ מעורב של דתיים וחילוניים, ממש כמה מטרים מעזה. אנחנו לא הולכים לשום מקום. להיפך. ככל שהשורשים יותר עמוקים, כך צומחים יותר גבוה, כידוע.
שנית, אם הם רוצחים – אנחנו נוסיף חיים. הם רוצים לשרוף ולצבוע את האזור בשחור, ואנחנו רוצים לטעת ולצבוע בירוק.
וגם: אם הטיל כבר חפר לנו את הבור – אנחנו נשתמש בו כדי להמשיך לצמוח... כל חפירה כזו תתמלא בשתיל עם אדמה. זה עיקרון חינוכי לחיים, לנסות לנצל לטובה נסיבות שנוצרו.
בסוף כל הנאומים המרגשים, הילדים ששיחקו בינתיים בגן השעשועים ניגשו לטעת עצים – עם הידיים שלהם וגם עם הרגליים היחפות הם כיסו את הנטיעות בחול של עוטף-עזה.
היה מרגש ומחזק, אבל אנחנו שואפים ליותר מכך. בפרשה שקראנו בשבת נכתב: 'וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ... וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת'. רש"י מסביר שקוממיות זה אומר: בקומה זקופה. עם ישראל יחזור לארץ ויחיה בשלום ויתנהל בקומה זקופה, בביטחון עצמי, בהרתעה, בעוצמה.
אתם מוזמנים לביקור בגן העדן שבו אנחנו זוכים לחיות. יש עצים חדשים".
