את הפניה הזו קיבלתי מדבורי קלייטנמן, כלתו של אלכסנדר קלייטמן הי"ד, אחד הקורבנות של הפיגוע באוסטרליה ביום ראשון:
"שלום סיון, חמי היקר יובא היום סוף סוף לקבורה בסידני, ורציתי שיידעו עליו קצת יותר:
הוא היה ניצול שואה בן 87. כילד, כל המשפחה שלהם ברחה לסיביר והם עברו שנים קשות של קור ורעב. הוא שרד. הם ביקשו לעלות לישראל אבל היו 'סירובניקים', ולא קיבלו אישור.
הוא היה יהודי מלא בערכים, אהב את ארץ ישראל ועם ישראל וכתב שני ספרים כדי לתעד את מה שקרה בשואה. הוא תמיד אמר שצריך לזכור היטב כד להילחם באויבים שלנו.
הוא היה מחובר מאוד לזהות שלו, ובשנים האחרונות החל לחבוש כיפה ולהניח תפילין. אני מצרפת תמונה שלו מניח תפילין ליהודי אחר.
אלכסנדר נרצח בעודו עושה את מה שהוא הכי אוהב: חוגג את היהדות שלו ומוקף בעם שלו. הוא הגן על אשתו לריסה, שניצלה מהפיגוע. הייתה להם זוגיות מיוחדת במשך יותר מ-50 שנה והם זכו לילדים ולנכדים.
אנחנו מרגישים שסיפור חייו הוא לא סיפור שמתחיל בנאצים ונגמר בטרור המוסלמי. הוא סיפור של חיים, אהבה, אמונה וקדושה. נשמח מאוד להמשיך את מורשתו, ונבקש מכל מי שקורא, ביום שבו הוא מובא למנוחות - שיקבל על עצמו לעשות היום מעשה טוב אחד לזכרו של אלכסנדר בן שמחה".
