"שלום סיון, שמי חנניה בלומרט ואני עובד בעמדת המידע בכניסה לכותל המערבי. אנשים רבים כותבים אצלנו בעמדה פתקים לכותל. מטבע דברים, אני שומע הרבה מאוד סיפורים במהלך עבודתי, אבל את הסיפור הבא אני חושב שעליי לשתף את הציבור:
ביום חמישי האחרון, היום האחרון של חנוכה, הכותל היה מלא במיוחד. במצב כזה קשה לי ליצור קשר אישי ולענות לשאלות, אבל בחור צעיר ניגש אליי. יש לו תסמונת דאון, והוא מבקש לכתוב פתק. הוא כותב לבד, אבל מבקש ממני עזרה באיות נכון, הוא לא רוצה שיהיו שגיאות כתיב.
וכך אני עוזר לו, ונחשף לעולם הפנימי שלו. מה הוא מבקש, חוץ מתפילה לרפואה? הוא מבקש ללמוד את כל התלמוד הבבלי ואת כל התלמוד הירושלמי. למי שיודע, מדובר על אלפי דפים של חוכמה קדושה.
ואני עומד שם ומאיית לו את המילים, אות אחרי אות. כשהוא התרחק, אמרתי לאנשים סביבי שהבחינו במתרחש: איזה מפגש מרומם! כמה אנחנו צריכים ללמוד מהבחור הצעיר הזה. קשה לו לכתוב בלי שגיאות כתיב, אבל השאיפות שלו כל כך גבוהות. שווה לי לעמוד כאן ימים שלמים בשמש ובגשם, רק עבור רגע כזה.
שנזכה כולנו לחלום בגדול".
