"שלום סיון. כביש 232 מכונה 'כביש הדמים'. נרצחו שם מאות אחים ואחיות שלנו בשמחת תורה. אבל בכביש 232 נולד בימים אלה האחיין שלי. וחשוב לנו לספר לעם ישראל שבכביש הזה באו לעולם חיים:
אחותי רעות ובעלה אייל בן כמון גרים כעת ביישוב זמרת שבעוטף. האמבולנס הספיק להגיע לקחת את רעות ללידה, אבל התינוק החליט לצאת לעולם בכביש 232, ממש בעיקול מפלסים, בין כפר עזה לקיבוץ מפלסים. ב-7.10 מאות מחבלי נוח'בה השתלטו על הכביש ורצחו בו כ-400 בני אדם. אי אפשר לתאר את מראות הזוועה. אבל הכביש הזה כנראה חיכה לשמוע קולות של חיים, בכי של נשמה חדשה שיורדת לעולם, במקום שבו כל כך הרבה נשמות עלו למעלה.
בברית המילה ניתן לו השם בנימין אורי, וכך הסבירו ההורים את השם: בנימין – הבן של רחל אמנו, נולד על אם הדרך, ליד בית לחם, ממש כמו בנימין שלנו שנולד על אם הדרך ליד עזה. בשטחו של שבט בנימין הוקם בית המקדש, מתוך אחדות בין השבטים השונים.
אורי – האור של אלוקים שהולך ומתגלה בעולם, דרכנו. זה תפקידנו, להאיר את העולם באור ה'.
ובסיום דבריו, אייל האב הנרגש הביט בדמעות בהוריו המדהימים והודה להם על כך שעלו לארץ מצרפת לפני 25 שנה, ובזכות מסירות נפשם הוא ורעות זוכים כעת לכל החסד הזה.
בתמונות: כביש 232 ובו נקודות אדומות, שמסמלות את החיים שנגדעו בו, ותמונה של בנימין אורי.
ואומר לך: בדמייך חיי".
