סיפור שנותן כוח

הסיפור הזה נתן לכם כוח בתחילת המלחמה, ועכשיו שוב. משפחות מספרות לי שהן קוראות אותו בממ”ד, מתוך הספר “לגדול”. אז הנה הסיפור שכתבה לי יעל ביננפלד מהעיר לוד. נראה שאנחנו מתקדמים, בעזרת השם, לקראת הסוף הטוב של הסיפור. מוזמנים להעביר לכל מי שזה יכול לחזק אותו:
“לפני כמה ימים נשמעה אזעקה בעיר לוד, בזמן שהילדים היו בבתי הספר והגנים”, כותבת יעל. “אחד מילדיי התקשר אליי בוכה, אמר שהוא נבהל וביקש שאגיע לקחת אותו.
ניסיתי כל כלי שאני מכירה כדי לסייע לו מרחוק: אמפתיה, שיקוף, לתחום את האירוע, לתרגל נשימות ועוד... אבל כלום לא עזר.
ואז, בהברקה של ניסיון אחרון אמרתי לו את המילים הבאות: ׳אתה חלק מעם ישראל, ועם ישראל מלא גבורה, כך שגם אתה מלא גבורה. מה שקיים בעם ישראל במשך כל הדורות קיים גם בך. אברהם אבינו, דוד המלך, המכבים, כולם–כולם נמצאים בתוכך׳. וסיימתי בציטוט: ‘הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא’. אנחנו עם של אריות, שיודע לקום מהמשברים, להתגבר ולנצח.
ופתאום, משום מקום, בקלילות כזו, הוא פשוט אמר לי: ׳טוב אמא, אני חוזר לכיתה׳, וניתק.
הסיפור הזה הוא לא רק על ילד קטן, אלא על כולנו. העם שלנו צמא לגודל. הוא שואב כוחות ותעצומות נפש מהשורשים האדירים שלו. תכונות הנפש הגדולות שהיו קיימות באבות ובאימהות האומה, ומכוחם - בכל הדורות, קיימות בכל אחד מישראל ועוברות בדנ”א של כולנו.
העם הזה מבין שגם אם יש עיכובים, גם אם הדרך ארוכה, עם ישראל חי. זה נותן לנו כוח”.