עבדות כהרגל

אם אתה עבד, וסבא שלך ואבא שלך היו עבדים, אתה די משוכנע שגם הבן שלך והנכד שלך יהיו עבדים. שעבוד מצרים המתמשך הרגיל את העם המשועבד למצבו. אבל הרב יהושע שפירא מסביר שהשעבוד הפיזי הקשה הזה – היה רק הרובד החיצוני. הסיפור האמיתי היה השעבוד הנפשי, האמונה שככה זה צריך להיות ואין סיכוי לשנות זאת. מצרים נחשבה אז לפסגת הטכנולוגיה, התרבות והמדע, בעוד שבני ישראל ידעו רק לסחוב לבנים. כך שהשעבוד לא היה רק בעבודה הקשה, אלא בהשלמה עם המצב הזה. זה שעבוד פנימי, שבו העם כמעט שכח שיש לו בעצמו בשורה, שהוא עוד אמור לצאת לחירות ולעורר השראה בעולם כולו.
כך שההרגל שלנו לצייר את המצרים כבריונים גסים ומגושמים, כמו בהגדה של פסח, מכניס אותנו לשאננות. מרשעים מובהקים כאלה אנחנו הרי מתרחקים בלי בעיה. המבוכה מתחילה כשנזכרים שהמצרים היו יפים וחכמים, לא מגוחכים בכלל אלא מעוררי התפעלות. לדברי הרב שפירא, עד היום המאבק על החירות והתרבות מתנהל מול דברים שנראים מרשימים מבחוץ. כשם שהשעבוד לא היה רק פיזי, גם יציאת מצרים לא הייתה רק פיזית. היא אמורה להיות מהלך של שחרור רוחני מתפיסות עולם שגויות.
שבת שלום!