עומר מוקיר שבת

יש אומנים בישראל שנחשבים למובילי דעת קהל, אנשי רוח, אליטות. עומר אדם לא נחשב אחד כזה. הוא לא מהחבורה של אחינועם ניני או יאיר גרבוז. הוא לא יקבל כותרות וראיון-שער אם יקונן ש"הלכה לנו המדינה". אף אחד לא יוציא ממנו התבטאויות נגד מירי רגב או בעד ה-BDS או סתם נגד מסורתיים/מזרחיים/מתנחלים/חרדים. אבל בצעד קטן-גדול שעשה השבוע, הוא העביר מסר תרבותי מהדהד, לא פחות מהרבה אומנים נחשבים אחרים: הוא הודיע להנהלת הפסטיגל שהוא לא יופיע בשבתות. על פי הפרסומים עומר אדם מרוויח שם כמיליון וחצי שקלים (!) ובכל זאת, הוא היה מוכן לסכן זאת כדי לא לחלל שבת. מאחורי הקלעים נבדקת כעת האפשרות שלא לקיים בכלל הופעות של הפסטיגל בשבת, כי אדם הוא כוכב משמעותי בהפקה. במקרה כזה הרבה סדרנים, מנקים ועובדי במה ייזכו גם הם לשבות ולנוח בזכות הזמר הצעיר בן ה-24. בפרשת השבוע מופיע הסיפור המפורסם על משה רבנו, שהיכה את הסלע במקום לדבר אליו. הפרשנים מסבירים את המסר של הסיפור הזה: הדרך לחנך ולהשפיע אינה באלימות, בכוח ובכפייה אלא בדיבור ובשכנוע ובאהבה. אנחנו כבר רגילים לריב על השבת ולהתווכח, אבל דרך המלך צריכה להיות רצון חופשי של כולנו, החלטה אישית, בחירה בערך הזה מתוך חיבה והזדהות (גם מול מיליון וחצי שקל). או בקיצור: אנחנו צריכים מהפכה של שמחה.