1. את הנשים האלה מניו יורק פגשתי הבוקר בירושלים, משלחת של תמיכה ותרומה. הן היו בעצרת הגדולה בוושינגטון, 300 אלף איש למען ישראל, ואז אמרו לעצמן בדרך חזור, באוטובוס המאורגן, שצריך לעשות יותר. מישהי אמרה שצריך לבוא לישראל. ככה נולדה המשלחת הזו. מצווה גוררת מצווה.
2. פגשתי הרבה משלחות, אבל זו הפעם הראשונה עם משלחת מהקהילה המשהדית, קהילה שהיא שם נרדף למסירות נפש ביהדות פרס. זה סיפור היסטורי מדהים, ולא מספיק מפורסם. דיברנו על האבות והאימהות שלהן, באיראן, ששמרו מצוות בניגוד לחוק, שהתמודדו עם גזירות קשות. כל הדורות האלה יכולים לתת לנו כוח והשראה בימים כאלה.
3. דיברנו על כך שמעכשיו, כל אחת מהן היא שגרירה. הן חוזרות למציאות שיש בה גם אנטישמיות והרבה בורות. מי שהיה פה וראה בעיניים את חורבות קיבוץ בארי, את מחלקת השיקום בשיבא, את משפחות החטופים, את הסולידריות והרוח – הוא עד ראייה. הוא בתפקיד, בשליחות, לספר את הסיפור הנכון.
תודה שבאתן. בשורות טובות.
