פעם ראשונה בסליחות

"שלום סיון, אם מישהו שאל את עצמו מיהם כל הישראלים האלה שנוהרים בכמויות לסליחות בכותל, אז רציתי להגיד – אני!
שמי איילת סגל, סטודנטית לתואר שני במזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב, והלילה הגעתי בפעם הראשונה (!) לסליחות. תנועת 'חב"ד בקמפוס' הביאה לסליחות קבוצה ענקית של סטודנטים מכל הארץ, וזו הייתה אחת החוויות המיוחדות בחיי.
התפללתי והתרגשתי עם נשים שנראות לכאורה כל כך שונות ממני, וזה ממש התחבר לי לפרשת השבוע. פרשת ניצבים שנקרא השבת מתחילה בפסוקים:
״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.״
ובאמת, ניצבנו שם כולנו. הרב שייע גרליצקי, שליח חב"ד באוניברסיטה שלנו, הסביר שהפסוקים האלה הם בעצם ברכה – שנעמוד כולנו ביחד, יהודים מכל המגזרים והסגנונות, זו ברכה ומקור לעוצמה.
אנחנו בתקופה שיש בה גם שיח שלילי בתקשורת וברשתות, וממש הרגשתי אתמול בכותל את האמת הפנימית הזו, של האחדות בינינו. חשבתי על אבותינו, שיצאו בדיוק מכאן לפני אלפיים שנה לגלות, בחורבן בית המקדש. רציתי שהם ייראו שלא שכחנו, שאנחנו ניצבים פה, וממשיכים להתקדם".