בוקר טוב מחיספין, רמת הגולן. לא ידעתי איך לתאר את כל היופי שראיתי פה השבוע, של אנשים ושל נופים. יש תנופת פיתוח מדהימה בגולן, ישראלים מכל המגזרים ותיירים מכל העולם שמטיילים ביחד, ושלווה מיוחדת באוויר. ואז הגיעו המילים האלה, שכתב איש אלמוני.
במעיין נוב, כמו בעוד הרבה מקומות בארץ, הוצב "פק"ל רִנה". לזכר הנערה רִנה שנרב שנרצחה בפיגוע. יש שם גזייה, קפה, תה, סוכר, חטיפים, ספר לימוד ובקשה מנומסת לשמור על הניקיון ולא להשתמש בפק"ל בשבת. וכך כתב אחד המבקרים במחברת שנמצאת בפק״ל:
"אני יושב לי פה בין העצים, הרוח מלטפת את פניי כמו אמא המלטפת את בנה... הכול כל כך יפה ומלבלב. הקפה שעשיתי פה היה הקפה הטעים ביותר ששתיתי. לא בגלל הקפה, אלא בגלל התחושה הנהדרת שמישהו דואג לך ואוהב אותך למרות שלא נפגשתם מעולם. אהבת חינם. פשוט מחמם את הלב. תודה".
ואז ליד המחברת ראיתי את ההסבר שכתבה המשפחה של רִנה, וגיליתי שזהו בדיוק היום שבו היא נרצחה, כ"ב אב. ארבע שנים.
בשורות טובות.
