לא תמיד מנצחים בכל מלחמה. פרשת וישלח מלמדת אותנו עיקרון חשוב במאבק החיים. לקראת המפגש עם עשיו, יעקב מחלק את משפחתו ורכושו לשני מחנות. למה? וַיֹּאמֶר: אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהו, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. רבי נחמן מברסלב מסביר שיעקב קובע כאן כלל לדורות: לא בכל פעם נצליח להצטיין בכל אתגר ומשימה. לכן צריך להבין ולהפנים שקצת זה גם טוב. שגם הישג חלקי הוא הישג. יעקב לא התייאש ולא ויתר על הכול, אלא השתדל לחלק, לפזר סיכונים, לנסות ולהציל לפחות חלק.
רבי נחמן מתאר אדם שרוצה ללמוד ולהתפלל ולהתנהג לזולת כל הזמן באופן מושלם, אבל לא מצליח. מה העצה? לא להפסיק חלילה, אלא לנסות להצליח חלקית, להתאמץ לחטוף משהו קטן, ללמוד טיפה, להתפלל קצת, לעזור למישהו פעם אחת. עדיף להגיע באיחור לשיעור או להגיע רק מדי פעם, מאשר לא לבוא אף פעם ולחכות למצב של שלמות. המצוין הוא האויב של הטוב מאוד. רבי נחמן חוזר בפירושו שוב ושוב על המילה "לחטוף". נדמה לי שבדור הטכנולוגי והמהיר שלנו היא מתאימה במיוחד. גם אם אין לך את כל הזמן שבעולם להתחיל מההתחלה וללמוד ביסודיות – תחטוף קצת.
וזה מה שעשיתם בדקה האחרונה. חטפתם.