שמעתם על מיגונית החסד?

יאיר, חרדי מבית״ר עילית שמשרת ברבנות הצבאית, החליט שכחלק מהטיפול והשיקום שלו, הוא חייב להנציח את זכרם. הוא טיפל בצעירים מהמסיבה שלא ייזכו לילדים, וחיפש פרויקט של הנצחה לעילוי נשמתם. לכן הוא חנך אמש באותו מקום בדיוק את 'מיגונית החסד'. היא רק נראית כמו מיגונית המוות, אבל היא שונה ממנה מאוד: מדובר בניידת חדשה שתביא לבתים של משפחות אבלות את כל מה שהן זקוקים לו ותעזור להן במהלך השבעה.

רוב המשפחות של נרצחי המיגונית הגיעו לאירוע המרגש. אימא אחת שפגשה את יאיר לראשונה, אמרה לו: 'יש בי שמחה והקלה על כך שאדם כמוך טיפל בבן שלי, זיהה ואסף וכיבד, והביא אותו לקבר ישראל'.

אני במקצועי אומן וצייר, ויאיר פנה אליי כדי שאעתיק את הציור שציירתי בעבר על מיגונית המוות, אל מיגונית החסד החדשה. שיחזרתי וציירתי שוב את אותו המסר: שביל פתוח, דרך יפה, כי אנחנו ממשיכים לצעוד".

הנה שמות הנרצחים במיגונית, את רובם לא הכרתי. אתם מוזמנים לקחת רגע ולעשות משהו לעילוי נשמתם: נוי אביב, סיגל איטח, דין נהוראי בר, שהם בר, טל בטיק קליין, ליאל ג'רפי, רונן דיטשמן, קים דמתי, עידן הרמן, דניאל מאיר ודעי, ליאל ויינשטיין, נועה זנדר, הדר חושן, שהם יעקב, שנהב יעקב, עמית כהן, לבנת לוי, נורל מנצורי, רויה מנצורי, חנני גלזר, רותם ניימן, עדן נפתלי, מאיה פודר, נועה פרג'י, חי חיים צרפתי, איתן רפאל שניר, אוראל פסו.

תודה ליאיר, לאסף ולמשפחות. כמה מעגלים נסגרו אמש, כאן בעולם הזה ושם למעלה בעולם הבא. כמה אנחנו צריכים כעת את התזכורת הזו, מי האויב האמיתי של כולנו וכמה אנחנו קשורים זה לזה.

דוד המלך כתב בספר תהילים: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". תודה למי שממשיך לבנות אותו.