היום מציינים 31 שנים לפטירתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, שהיה תלמיד חכם ופוסק הלכה מפורסם, ונודע מאוד בחביבות ובענווה שלו. הנה שניים מהסיפורים היפים ביותר ששמעתי עליו, ועל מה כל אחד מאיתנו יכול לקחת מדמותו:
• הרב יונתן בילט סיפר: "כילד בשכונת שערי חסד בירושלים זכינו לגדול לצידו של הרב אוירבך. פעם באתי לשאול את הרב האם מותר לשחק במשחק מסוים בשבת. הרב לא אמר 'אסור' או 'מותר' לפני ששיחק איתנו במשחק החדש והתלהב ממנו יחד איתנו, עם הילדים. הוא תמיד נתן לך קודם כל תחושת שותפות, וגם חשיבות. ילד קטן ששואל שאלה על משחק – ראוי ליחס רציני".
• הרב אוירבך נהג לומר שחסד עושים לא רק כשמזדמן, אלא צריך לקבוע זמן מוגדר לעשיית חסד. הרי לתפילה וללימוד יש זמן מוגדר שאנחנו מקצים להם, אז כך גם לעזרה לזולת, ללימוד עם מישהו שחלש ממך ברמתו, לביקור חולים וכדומה. הוא עצמו הקדיש זמן רב לכך, וגם הקדיש מחשבה איך לעזור בצורה מתאימה לכל אחד. בספר תהילים מופיע הביטוי "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל". כלומר – אשרי מי שמשכיל לחשוב מה היחס שלו לדל, לנזקק. אשרי מי שחושב לעומק איך לעזור לאחר, כי לפעמים לאדם חסר כסף ולפעמים הוא זקוק ליחס ולאכפתיות. צריך רגישות ותבונה ביחס לזולת.
לזכרו.
