הרב חגי לונדין מהעיר שדרות כותב על הימים המיוחדים האלה, שלושים הימים שבין חג הפורים לחג הפסח, ימים של הכנה פיזית ורוחנית:
מה אנו עושים בימים הללו? מחפשים ומבערים את החמץ. קודם כל את החמץ הפיזי – מנקים ומסדרים את הבתים. חמץ הוא בצק שיש לו ערך מצד עצמו כבסיס ללחם, אולם הוא התנפח באוויר חם ותפס יותר מדיי מקום. מצה לעומת זאת הוא בצק ממוצה – שנאפה בדיוק 18 דקות – וזהו לחם מדויק, דק, ללא תוספות מיותרות.
אבל "ביעור חמץ" הוא גם מילת קוד לניקיון חיינו מכל ה"החמצות". וזוהי העמדה הנפשית שלנו בימים הללו: סילוק החמץ, היצרים וכוחות מזיקים מהנפש שלנו. יציאה נפשית מעבדות לחירות.
וגם במישור הלאומי והבינלאומי אנחנו מצפים ופועלים לביעור חמץ: ישראל וארצות הברית חוזרות אל ה"מצה", אל האמת הפשוטה, הלא "מנופחת": כוחות האור בעולם החליטו להפסיק "להכיל" את כוחות החושך, ולבער בפועל את הרשעים. ב"ביעור חמץ" כזה הרע מפסיד והטוב מנצח. בפסח וגם היום, בעזרת השם.
בתפילה לבשורות טובות.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- פסח
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים בנושא פסח
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
