היום, י"א חשוון, יום פטירת רחל אמנו. הנה רק 5 דברים קטנים, על דמות גדולה:
- היא הייתה בת 36 בלבד בפטירתה, וחייתה הכי מעט שנים מכל האבות והאימהות של האומה. אבל ב-36 שנות חייה היא הותירה בעולם שיעורים וערכים – שמלווים אותנו לנצח.
- בפעם הראשונה שיעקב רואה את רחל, מתרחש משהו מדהים שמחבר גוף ונפש. הוא מצליח לגלול מעל הבאר אבן כבדה, שבדרך כלל כמה רועי צאן היו צריכים לגלול אותה ביחד, מרוב כובד. יש אנשים שמורידים אותנו, ויש אנשים שנותנים לנו כנפיים. רחל – היא דמות שנותנת כוחות.
- אחר כך מסופר שיעקב עבד שבע שנים עד לחתונה עם רחל, ובלשון התורה: וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ". כשאדם משקיע למען מטרה גדולה, גם זמן ארוך - מתקצר. אם קודם רחל כאילו "ביטלה" את כוח הכבידה, כאן היא כאילו ביטלה את מימד הזמן. אלה הדמויות שמחנכות אותנו, כבר שנים. דמויות שמרימות אותנו למעלה.
- גם בהמשך, רחל מתמודדת עם עקרות. אחרי שנים ארוכות של תפילות לילדים, היא ילדה את יוסף, ונפטרה בזמן הלידה של בנה השני בנימין. היא הופכת לסמל של אמונה, אימהות, תקווה וציפייה.
- רחל נקברה בבית לחם. הנביא מתאר איך כל השנים היא מתפללת על עם ישראל ומחכה שנחזור הביתה מהגלות, מהשבי, מאובדן הדרך. מאות אלפים מגיעים לקבר רחל לאורך השנה ובפרט היום. יום פטירתה הוא מעין "יום האם" של כולנו. אפשר להדליק נר, אפשר כמובן ללמוד עוד על דמותה, ולהתפלל להתגשמות כל התפילות שלה על בניה שישובו לגבולם, שימשיכו בדרכה, שיגשימו את כל החלומות והנבואות וההבטחות.
לזכרה
.
