1. השבת נקרא את פרשת "וישב", הפרשה התשיעית בספר בראשית. היא מתחילה לספר את סיפור יוסף ואחיו, שילווה אותנו עד סוף הספר, מהמריבה הקשה ועד הפיוס והאיחוד המשפחתי.
2. הנושא המרכזי בפרשה הוא הקרע בין יוסף לאחיו. יוסף, בנו האהוב של יעקב אבינו, חולם חלומות על כך שהוא הופך למנהיג. אבא שלו נותן לו כתונת פסים, והאחים? "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". לבסוף הם זורקים אותו לבור ומוכרים אותו. הקריאה של יוסף מהדהדת עד היום: "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ". זה סיפור מכונן על אחווה שצריכה להיות בין השבטים השונים.
3. יוסף מתגלגל להיות עבד במצרים. היו לו הרבה תירוצים וסיבות לעזוב את זהותו ואמונתו. האנשים הכי קרובים אליו שנאו אותו, זרקו אותו לבור, מכרו אותו. הוא היה יכול להחליט לחתוך הכול, לנטוש את ערכיו, אבל הוא בחר אחרת. בכל מקום שאליו הוא מגיע הוא מייצג אמונה באלוקים, ומעורר כבוד והערכה.
4. פרשנינו מסבירים שאחת הסיבות שיוסף לא חטא במצרים היא שהוא ראה לנגד עיניו את "דמות דיוקנו של אביו". ההורים משפיעים גם כשהם לא לידינו ואומרים לנו מה לעשות. הם מעוררים השראה, אהבה ונאמנות גם כשהם רחוקים. גם בבור, גם בבית של פוטיפר המצרי וגם בכלא, יוסף זוכר את יעקב אבינו ואת יהדותו ורוצה להישאר חלק ממנה. שנזכה כולנו להיות ילדים כאלה, ולהיות הורים כאלה.
5. את פרשת "וישב" קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. ואכן, ביום ראשון כבר נדליק נר ראשון של חנוכה, החג של ניצחון הרוח היהודית ושל ניצחון האור על החושך.
שבת שלום וחנוכה שמח.
