רגש זה לא מספיק. אנחנו מקבלים היום, ביום השואה, מנות גדושות של רגש, של סיפורים וזיכרונות ודמעות, אבל לדעתי חייבים להוסיף גם עובדות קרות ויבשות. הנה רשימה שהכין פרופסור יוסף בן-שלמה. 6 עובדות היסטוריות שצריך לדעת ולשנן, כדי להבין למה השואה הייתה אירוע כה יוצא דופן:
1. "יודנריין" – לראשונה בתולדות העמים ממשלה שאפה להשמדה מוחלטת של עם אחר, שרובו כלל לא חי בשטחה. המטרה לא הייתה לגרשו מטריטוריה מסוימת, אלא למחוק אותו לחלוטין מכל העולם כולו. במסמכים הנאציים על מספר היהודים בעולם, שיש להשמיד, ספרו גם את הקהילה הקטנטנה של 200 יהודי אלבניה.
2. אין מתנגדים – בוועידת ואנזה הוחלט פה אחד על יישום "הפתרון הסופי", בלי הערת התנגדות אחת. פורום נרחב, מכובד ופומבי מקבל את ההחלטה, ואף אחד לא קם.
3. הגרמנים פועלים נגד האינטרס שלהם – גרמניה הלכה והפסידה במלחמת העולם השנייה, אבל פעלה באופן לא רציונלי: במקום להשקיע רק בלחימה עצמה, הגרמנים המשיכו "לבזבז" אנרגיה על מפעל ההשמדה של היהודים.
4. הם לא היו משוגעים – הרוצחים היו אנשי משפחה, בעלי מקצועות, משכילים ושפויים. מיליוני אנשים רגילים, מן השורה, לא ראו בעיה לקחת חלק בפרויקט ההשמדה הענק הזה.
5. המחנות לא הופצצו – מפעלי ההרג המשיכו לפעול בלי שמישהו מבחוץ יפסיק זאת, בלי שצבא בעלות הברית יתערב, בעוד שמפעלי תחמושת כן הופצצו.
6. אין בחירה – בניגוד לגזירות ורדיפות אחרות, כאן לא הייתה ליהודים אפשרות להינצל על ידי שיתוף פעולה עם האויב, גירוש או המרת דת. המוות היה האופציה היחידה שציפתה להם.
מול הכחשת שואה, מול בורות ושכחה, מול טענות שזה בכלל לא היה אירוע ייחודי או אירוע אנטי-יהודי – כדאי לזכור. חובה לזכור.