ל"ג בעומר, פרשת השבוע, וכל כך הרבה מסרים חשובים למציאות שלנו, כאן ועכשיו. השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר. פרשת "בהר בחוקותיי". מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.
- בשבת הקרובה קוראים שתי פרשות: "בהר" ו-"בחוקותיי". אלה הפרשות האחרונות בספר ויקרא.
- אפשר לתת לפרשות האלה כותרת: "כשהתורה והארץ נפגשות". עם ישראל עדיין במדבר אבל מקבל הוראות לבניית חברה בארץ ישראל. פרשת בהר מתארת את מצוות השמיטה, שבה התורה מלמדת אותנו לשמוט ולשבות פעם בשבע שנים ולהפסיק את העבודה החקלאית. בהמשך הפרשה מופיעות מצוות שונות שקשורות לכלכלה, לדאגה לעניים ועוד.
- ובהמשך, פרשת בחוקותיי. היא מתחילה ברצף של ברכות נפלאות, שיגיעו אם רק נתנהג בארץ ישראל כמו שצריך. אם בחוקותיי תלכו... ונתתי שלום בארץ. הפסוקים מבשרים לנו על ביטחון, שלום, פרנסה, בריאות, אחדות, קדושה ועוד.
- אבל אז מגיעה רשימה ארוכה של קללות. הן מגיעות בהתאם להתנהגות שלנו, כשאנחנו שוכחים את הזהות שלנו – אנחנו סובלים ויוצאים לגלות. בסוף רשימת הקללות התורה חוזרת אל ההבטחה הנצחית של אלוקים שעם ישראל יחזור לעצמו ויחזור לארץ ישראל. הפסוקים האלה נתנו לנו כוחות, במצבים הרבה יותר קשים. והבשורה הכי טובה: זה בידיים שלנו. יש לנו אחריות על המעשים שלנו ועל התוצאות. אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ.
- בסיומו של כל חומש מכריזים בבתי כנסת ביחד שלוש מילים של עידוד וחיזוק. נכתוב אותן גם כאן, עם סיום ספר ויקרא: "חזק, חזק ונתחזק"
