1.
בואו נחזור רגע לגן הילדים. ספר בראשית מסתיים השבוע, ובשבוע הבא נתחיל לקרוא את ספר שמות. יש הרבה פירושים עמוקים ומלומדים על החומש הראשון בתורה ועל החומש השני, אבל בואו נשוב אל הבסיס. מה הגננות יספרו השבוע לילדי ישראל על הפרשה, ומה אולי שכחנו?
ספר בראשית מתאר תחילה את בריאת העולם. העולם הזה הוא לא כאוס, הוא לא תוהו ובוהו. הוא נברא, ויש לו כיוון. יש בו מאבק תמידי בין אור לחושך, בין טוב לרע. האדם נברא בצלם אלוקים, כדי לפעול ביחד עם אלוקים ולפתח את העולם לטובה. חיי האדם קדושים. הרצח הראשון מביא לזעקה: "וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן־הָאֲדָמָה".
אברהם אבינו מופיע על בימת ההיסטוריה והוא העולה החדש הראשון. הוא הולך בצפון ובדרום, לאורכה ולרוחבה של הארץ, ומקבל הבטחות נצחיות שמפתחות אותה. מאז, ארץ ישראל היא הארץ שלנו. היא המצפן בכל הגלויות והאירועים.
אנחנו הפתרון של המזרח התיכון, לא הבעיה. הנוכחות של האבות והאמהות כאן מביאה ברכה, מוסר וחיים לכל עמי האזור, למרות האלימות והתוקפנות שלהם. פעם אחר פעם אנחנו חופרים בארות, והם סותמים אותן. ואנחנו? חופרים שוב. ושוב.
האויבים שלנו נעלמים לבסוף. הרוע המוחלט נזרק לפח האשפה של ההיסטוריה, דור אחרי דור, ודווקא העם הקטן שנראה חלש שורד את כולם ומתקדם. תשאלו את האויבים של אברהם, יצחק ויעקב.
מריבות אחים בינינו הן מתכון לאסון. ארבע הפרשות האחרונות בספר בראשית מתארות את יוסף והאחים שלו ואת המאבקים המרים והאלימים ביניהם, שמביאים אותנו לצאת לגלות. חוסר היכולת להסתדר בינינו הוא איום קיומי.
והשבוע, בפרשת "ויחי", ספר בראשית מסתיים. סביב מיטתו של יעקב אבינו מגיע השלום: 12 ילדים, שמייצגים את 12 השבטים, נמצאים עימו ברגעיו האחרונים. הוא עוצם את עיניו כשהוא זוכה לראות פיוס בין כל צאצאיו. זה מודל עדין ומורכב: האחים שונים זה מזה, אבל מאוחדים. הקלישאה של אחדות ולא אחידות עדיין קשה לביצוע, גם כיום. יעקב אבינו מברך כל אחד מילדיו בברכה שונה ומיוחדת. כל אחד אמור להביא לידי ביטוי את הפן הייחודי שלו, אבל הכל מתוך אמונה משותפת ומתוך המשכיות של מסורת בית אבא.
בשבוע הבא יתחיל ספר שמות, עם סיפור יציאת מצרים. אם הלקחים האלה נשמעים לכם בנאליים, אתם מוזמנים להקשיב לרוב מהדורות החדשות והשיח הפוליטי, בהם כל אמיתות החיים האלה כאילו נרמסו. אולי כדאי לחזור לגן.
2.
כתבתי פה לאחרונה שהעולם היהודי צריך להיות כעת "מרחב מוגן". כל כך הרבה התמודדויות גוף ונפש, ורובן לא נראות מבחוץ. תחשבו על אשתו של החטוף, הבן של הפצוע, התלמיד של היועצת החינוכית שנרצחה השבוע - ברחוב, לא רואים עליהם כלום.
לכן העובדת הסוציאלית הילה תמר אדרי פנתה אליי, כדי להרחיב את המרחב המוגן. בתקופת הקורונה היא עבדה מקרוב עם אנשים עם מוגבלויות שמתבשרים על פטירת יקיריהם. מאז, היא הקדישה את עבודת התזה שלה לנושא, נסעה לאירופה כדי ללמוד את התחום, ופתחה את פרויקט "הבשורה המרה". איך מבשרים לאדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית שקרוב משפחה שלו נרצח או נחטף במתקפת טרור? איך מתווכים לו נושאים כמו מוות, הלוויה ושבעה?
הילה יזמה פרוטוקול ייעודי לאנשי טיפול, מרופאים ועד קציני נפגעים, וחשוב לה בתקופה הזאת שהוא יגיע לקהל הרחב.
הילה חיברה אותי ליעל קידר, בת 41 מקיבוץ בארי, עם מוגבלות שכלית קלה. בשמחת תורה שהתה יעל בבית הוריה, עפרה וסמי, שנרצחו שניהם. היא הייתה בממ"ד שעות ארוכות עד שחולצה, אך גופת אמה עדיין נמצאת בשבי חמאס.
הילה מספרת שהוריה של יעל הקימו עבורה חוות סוסים בקיבוץ ונתנו לה תחושה של מסוגלות. "זה מדהים לראות איך המשפטים המעצימים שהם אמרו ליעל כל החיים, מאז שהייתה ילדה, נותנים לה עכשיו כוחות. עפרה הייתה אישה שמחה, חרוצה, אישה של ספורט, גינון ושל פינת החי בקיבוץ. היא מודל להורים שהילד שלהם לא הולך בדיוק 'לפי התוכניות'. השקפת העולם הבריאה שלה כלפי יעל היא פשוט השראה."
הילה מזכירה שהסיסמה "יחד ננצח" כוללת גם אנשים עם מוגבלויות. כחודש וחצי אחרי 7.10 היא ערכה עם יעל טקס פרידה בבית השרוף של המשפחה. "כל עוד לא הייתה הלוויה רשמית, ליעל יש תחושה שהאירוע לא נגמר. היא לא לגמרי מבינה. לכן טקס כזה היה חשוב, כדי להיפרד בכבוד, כדי להבין. אחרי הביקור בבית השרוף של המשפחה, יעל ביקשה שאקנה לה נרות שבת. היא כתבה בעצמה תפילה שהיא אומרת בכל יום שישי בכניסת השבת."
יעל הסכימה שנפרסם את התפילה האישית שלה:
"אני מכוונת שכל הגופות יחזרו לארץ בשלום וכל החיילים והילדים יחזרו הביתה בשלום. הלוואי וזה יקרה. אני מתפללת שיחזירו את הגופה של אמא לארץ ויקברו אותה ליד אבא. אוכל להיפרד ממנה בצורה יפה ומכובדת שמגיע לה. אמא שלי הייתה אישה מכובדת ומיוחדת. היא נתנה כבוד לאחרים ואחרים כיבדו אותה. אני יודעת שהגופה תחזור ברגע הנכון גם כשאני עדיין לא יודעת מתי הוא. אני מוותרת על השליטה ובוחרת בחיים. להשבת גופתה של עפרה בת פנינה הי"ד בתוך כל השבויים, כי הם עתידים לשוב, אני יוצרת מחשבה ומציאות. אמן."
אמן, יעל.
הסטטוס היהודי
"ספר בראשית מסתיים: שני האחים הראשונים לא שרדו. קין רצח את אחיו הבל. יצחק וישמעאל נפרדו. כך גם יעקב ועשיו. ואז האחים של יוסף מכרו אותו. הספר מסתיים במסר עוצמתי: יעקב אבינו מברך לפני פטירתו את 12 ילדיו, ביחד. העם ממשיך ביחד, בעוצמה, באמונה". ("מעט מן האור")
