1.
שמעתם את הנאום של טראמפ? לא, לא הנאום המדהים השבוע במאר א-לאגו, עם נתניהו. הנאום המדהים הקודם, בחנוכה, על אלוקים ועל העם היהודי. שבוע לפני ההצהרות הדרמטיות והחדשותיות של השבוע, אפשר היה לקבל הצצה מרתקת לעולמו הפנימי של נשיא המעצמה החזקה בעולם, במסיבת החנוכה השנתית בבית הלבן. אני ממליצה על 50 הדקות המלאות. חפשו בגוגל.
הוא מנה תחילה רשימת הישגים ארוכה שלו, כלומר שלנו, והכול בטראמפית מדוברת: ביטול ההסכם הגרעיני האיראני ("ביבי היה צריך להתחנן לברק חוסיין אובמה, אני ביטלתי מייד את האסון הזה"), פגיעה בתוכנית הגרעין האיראני ("פגשתי אחר כך את הטייסים האמריקאיים והם אמרו שלנשיאים הקודמים לא היה אומץ ללכת על זה"), הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן ("אפילו שלדון אדלסון, האיש הכי אגרסיבי בעולם לא ביקש ממני את רמת הגולן, הוא חשב שזה צעד אחד רחוק מדיי. נכון, מרים?", הוא פנה למרים אדלסון בקהל, והמשיך: "אגב, הבנתי שרמת הגולן שווה טריליונים, אולי הייתי צריך לבקש משהו תמורת זה...", חתימה על צו נשיאותי היסטורי כדי להילחם באנטישמיות ("אנחנו לא רק שמים תומכי טרור בכלא, אנחנו מגרשים אותם מארה"ב"), העברת השגרירות לירושלים ("זו בירת ישראל האמיתית") והחזרת עשרים החטופים החיים מעזה ("לא האמנתי שנצליח, אבל עשינו זאת").
אבל זה היה הרבה יותר מזה. טראמפ דיבר על היהודים, על אלוקים, על הילדות שלו. "אבא שלי לא היה יהודי, אבל היה קרוב ליהודים. הייתי הולך איתו תמיד לאירועים של הפדרציות היהודיות, הייתי קרוב אליהם, בברוקלין ובקווינס. וזה תמיד הדהים אותי, הסיפור שלכם".
וכאן הוא פשוט מתפעל כשהוא מספר: "בחנוכה, לפני אלפיים שנה, החשמונאים מצאו רק פך קטן של שמן כדי להדליק את המנורה". ממש כמו גננת, נשיא ארצות הברית עצר ושאל: "כולם פה מכירים את הסיפור של חנוכה? אתם בטוחים? השמן הספיק תחילה רק ללילה אחד, אבל הלהבה הספיקה לבסוף לשמונה ימים. נס. הנס הזה, כבר אלפי שנים, מזכיר לנו את אהבתו של אלוקים לעם ישראל, את החוסן והאמונה של היהודים לאורך שנים של רדיפות. יש לנו פה הערב שתי עדויות חיות לכוח הבלתי שביר הזה של היהודים". וכאן טראמפ קרא לשני ניצולי שואה ("אתם נראים פנטסטי, יתר טוב ממני"). אחד מהם, ג'רי ורסקי, הוגדר כ"חבר טוב שלי".
הלוואי שלכל מיליוני היהודים המבולבלים בארצות הברית הייתה בהירות מוסרית כזו, וחיבור כזה לסיפור שלנו. ואולי גם לנו בישראל כדאי להקשיב. טראמפ המשיך והציג את הנוכחים. היו שם שבחים רבים, אבל המחמאה הכי טובה שלו על מישהו היא "הוא אוהב את ישראל" או "הוא עוזר לעם היהודי באמת". וגם להיפך – "הדבר הכי נורא זה אנשים שלא רוצים לעזור לישראל. אנשים ששונאים את ישראל. אנשים שמכחישים את השואה, ועכשיו מכחישים גם את ה-7.10. אתם יודעים, אני ראיתי את הקלטת של ה-7.10, זה קשה. הלוואי שלא הייתי רואה את זה, אבל הייתי חייב כנשיא".
לפני שניגשו להדליק חנוכייה, הוא אמר: "האמונה תמיד הגנה עליכם. אתם מוגנים. אתם מיוחדים, מיוחדים, מיוחדים".
טראמפ מדבר בדרך כלל ספונטנית, בלי לחשוב. הפעם החזיק כל הזמן ביד ערמת דפים. "זו הפעם הראשונה שאני מביא איתי דפים", אמר בכנות, "והסיבה היא, שעשיתי כל כך הרבה למען ישראל, שאני צריך לקרוא את זה, אני לא רוצה לשכוח שום דבר!".
לכאורה, אין שום כותרת חדשותית באירוע. אני בטוחה שלא שמעתם עליו. אבל הוא חשוב, לעומק. הכותרת היא שהאיש החזק בעולם בהחלט לא מפסיק להתפעל מעצמו, אבל גם לא מפסיק להתפעל מאיתנו.
2.
הרב יצחק גינזבורג זוכה לסיקור בדרך כלל כרב שמזוהה עם הימין הקיצוני. השבוע הוא וד"ר עבד חלאילה ערכו מסיבת עיתונאים משותפת, מפתיעה מכמה בחינות.
לפני שנה עבר הרב השתלת כליה בהדסה עין כרם. במרכזים רפואיים אחרים סירבו לנתח אותו, אבל ד"ר חלאילה, מנהל יחידת ההשתלות של הדסה עין כרם, הסכים. "גיל זה רק מספר", הסביר השבוע. "יש תועלת בהשתלת כליה גם בגיל מבוגר, שהאדם ימשיך לתת". הרב ישב לידו וטפח על ידו כשאמר שהוא "חסיד אומות העולם". ד"ר חלאילה חייך ואמר בהתפעלות: "ביקשתי לבדוק מה הרב עשה מאז ההשתלה. ובכן, כל שבת יוצאת חוברת שלו בעברית ב-13 אלף עותקים, וחוברת באנגלית באלפי עותקים, בארץ ובעולם. זה פשוט מדהים. הוא הוציא השנה 11 ספרי עיון ושלושה ספרים לילדים, ומתכנן עוד שישה ספרים בשנה הקרובה". נשמע שחלאילה שמח בתוצאות ההשתלה בשנה האחרונה, ואז הוא הוסיף: "יש לרב ספר על המהפכה הרביעית, אני קורא לכם להתעמק בנושא הזה, זה מאוד חשוב ואני מאמין בזה אישית".
המהפכה הרביעית היא נושא שהרב גינזבורג מקדם בשנים האחרונות – לימוד תורה ויהדות ללא-יהודים. לדבריו היהדות צריכה כבר להאיר את העולם, לכל האומות, והגיע הזמן שהבשורה תפרוץ. רק כך, כשהעם היהודי יעורר השראה וכבוד, אפשר יהיה להגיע לשלום אמיתי. השבוע, במסיבה הזו במלאת שנה להשתלה המוצלחת, אפשר היה אולי לראות ניצנים של המהפכה הזו.
3.
ולסיום, כמה עדכונים:
* מזל טוב, אנחנו מסיימים את ספר בראשית. פרשת השבוע, פרשת ויחי, היא הפרשה ה-12 והאחרונה בספר. בשבוע הבא נתחיל לקרוא את ספר שמות, את סיפור יציאת מצרים. בסיום הקריאה של חומש שלם, נוהגים להכריז בבתי כנסת רבים: חזק, חזק ונתחזק! אנחנו שמחים על סיום הקריאה ושואבים ממנה חיזוק, אבל מתחזקים לקראת המשך לימוד התורה בספר הבא.
* הספר הראשון בתורה התחיל בגדול - בבריאת העולם. אחר כך הסיפור הצטמצם למשפחה אחת, של אברהם ושרה. וכעת הספר מסתיים בכך שהמשפחה הזו גדלה ומתחילה להפוך לאומה, לעם ישראל.
* הפרשה מתארת את פרידתו של יעקב מבניו ואת הברכות המיוחדות שהם מקבלים, כל אחד וברכתו. הם כולם ביחד אומרים "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" סביב המיטה שלו, כלומר כולם ממשיכים את דרכו ביחד. אחרי ספר של מאבקים בין אחים, האחים יוצרים אחדות יהודית.
* יעקב אבינו מברך גם את נכדיו, אפרים ומנשה ("המלאך הגואל אותי מכל רע"). דווקא אפרים ומנשה, הבנים של יוסף שגדלים במצרים, רחוק מהמשפחה של יעקב, מקבלים ברכה שהופכת לפסוק מפורסם כי הם הופכים סמל לדורות - לשמור על זהות יהודית גם בתוך תרבות זרה.
שבת שלום!
הסטטוס היהודי:
"החזרה בתשובה שלי ושל הדור שלי היא לא מהפכה ולא מרד. האמונה תמיד הייתה שם. אני חוזר למחוזות שבהם כבר היינו כולנו" (הזמר מאיר בנאי, שביום ראשון ימלאו תשע שנים לפטירתו)
השיעור השבועי לפרשת ויחי תשפ״ו
להאזנה כפודקאסט:
