1.
איך מחברים בין שמיים וארץ? זה היה אתגר החיים של יעקב אבינו, ובעצם, זה אתגר החיים שלנו. פרשת השבוע, פרשת ויצא, מתארת את חלום סולם יעקב המפורסם. יעקב אבינו יוצא מארץ ישראל כדי למצוא אישה ולהקים משפחה, לבנות את העתיד שלו שהוא עתיד האומה כולה. אבל בדרך הוא עוצר לישון, וחולם על סולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. אלפי שנים פרשנינו מסבירים את החלום הזה, ומחברים אותו לחיים שלנו, לתפקיד של עם ישראל. הסולם, הם מסבירים, מסמל את החיבור בין הגשמיות, הארציות, לבין השמיים – החזון, החלום, הרוחניות. פרשנים רבים מזכירים גם את המשך הפסוקים: "והנה ה' ניצב עליו". לכל מקום שאליו יעקב ובניו עוד יגיעו, אלוקים איתם, בכל המסעות.
הרב שמשון בן רפאל הירש כתב שהחלום הזה מראה שאי־אפשר לנתק את אלוקים מכל תחומי חיינו. "יש המסכימים לבוא לבקר את אלוקים בביתו, בבית הכנסת, אבל לא מכניסים אותו לביתם, לחייהם", הוא כותב בביקורת למשכילים של גרמניה לפני כ־200 שנה. "אבל סולם יעקב מלמד אותנו – אלוקים ניצב עלינו, איתנו, לידנו, משגיח ונוכח בכל אשר נעשה".
2.
הנה שני סיפורים על האתגר הזה, על חיבור השמיים והארץ, מהשבוע האחרון. בית כנסת ברנע באשקלון לא אמור לחולל היסטוריה ולעשות כותרות. אבל השבוע נשלחה לחברי הקהילה הודעה קטנה, שמספרת דבר גדול: "שלום חברים, הערב יתארחו אצלנו בבית הכנסת כ־30 משפחות מלונדון וארה"ב, לצורך התרשמות לפני עלייתן ארצה ובחירת קהילה להשתלב בה. נשמח לנוכחות גבוהה שלכם, ולשיתוף פעולה בהכנסת אורחים מכובדת וראויה".
אחת מחברות הקהילה באשקלון ששלחה לי את ההודעה בהתרגשות כתבה: "אני מקווה שנצליח באודישן הזה".
הביקור כלל סיורים במוסדות חינוך, בתנועות נוער, וזהו חלק מהפרויקט החשוב "ישראלה" שמוביל גולן ואך. עלייה קהילתית, מאורגנת מראש, כדי להקל על ההשתלבות.
ממש במקביל נערכו השבוע ירידי עלייה בבריטניה ובצרפת, עם אלפי יהודים. האנטישמיות, הפיגועים, ההתבוללות, המצב החדש באירופה, לצד ההתעוררות היהודית אחרי 7.10 גורמים לאלפי יהודים להגיע. ישי ריבו הופיע בשני האירועים, אבל הבנתי שסיפור העלייה האישי שלו מצרפת, כילד צעיר, שהוא סיפר על הבמה, היה חזק מכל שיר ששר.
ועוד לא דיברנו על קנדה. זה קורה גם שם. הנה סיפור אחד, מיוחד, שנשלח אליי השבוע: לפני כעשור התארחו אצל משפחת כהן בקנדה שני לוחמים מישראל, שהגיעו להרצות ולדבר. החיבור היה עמוק, המשפחה החמה התחברה דרכם עוד יותר ליהדות ולישראל, וקשר מיוחד נוצר בינם לבין ילדי המשפחה. לשני הישראלים האלה קראו משה לייטר הי"ד ויצהר הופמן הי"ד. שניהם נפלו בעזה במלחמה האחרונה. השבוע, משפחת כהן הודיעה: אין לנו ספק מה הם היו אומרים לנו כיום – אנחנו עולים לארץ. הם הופתעו לקבל טלפון מיחיאל לייטר, אביו של משה, שגריר ישראל בארצות־הברית, שהתרגש ורצה לברך באופן אישי.
"אנחנו מקדישים את העלייה לזכרם של משה ויצהר", אמרה לי אם המשפחה. במקרה הזה החיבור בין שמיים לארץ הוא ממש בין העולם הזה לבין העולם הבא. "זו התשובה שלנו, זה מה שנעשה לעילוי נשמתם. הם תמיד אמרו שעשינו להם אז הכנסת אורחים כמו אברהם אבינו. אז עכשיו אנחנו עולים לארצו של אברהם אבינו".
3.
הרבה פעמים כשיש "פולמוס" בתקשורת, הוא בכלל של העונה שעברה. המציאות מזמן התקדמה קדימה, לטובה. הוויכוח הוכרע. אנחנו עוד קוראים דיווחים על קרבות מאסף נגד הנחת תפילין של תלמידים בתיכונים. ובכן, עלינו קומה. הסיפור הוא כבר מזמן ספרי תורה. חיבורים עמוקים של זהות. הנה סיפור אחד לדוגמה.
דני עלוש היה עובד מסור של חברת החשמל שיצא לתקן את החשמל בדרום, בצומת אבשלום, יומיים אחרי טבח שמחת תורה. הוא נהרג בגלל טעות בזיהוי, בתוך הבלגן ששרר שם אז.
"דני הגיע במסירות להחזיר אור, והאור שלו לעולם לא יכבה", החליטו בני המשפחה. אשתו גל, סגנית מנהל בתיכון רבין בבאר־שבע, החליטה על הכנסת ספר תורה. את זה עושות מאות משפחות שכולות בימים אלה. אבל היא קיבלה עוד החלטה, להכניס את הספר לתיכון הממלכתי על שם רבין.
וכך היא אמרה שם השבוע בטקס החגיגי, אחרי שברחובות העיר רקדו ושמחו עם ספר התורה, עד שהגיע ליעד: "אני יכולה להגיד הערב שהנשמה שלי שמחה. זו הפעם הראשונה מאז שדני נהרג שהרגשתי שמחה אמיתית. לא האמנתי שאחווה את זה, אבל ככה הרגשתי פה הערב. תודה". מאות אנשים מחאו כפיים. בקהל היה גם ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', שסיפר שדני היה חבר אישי שחסר לו כל יום. לידו היו מורים והורים ותלמידים, מכל הקהילות בעיר.
גל המשיכה: "הבחירה להנציח את דני בספר תורה הייתה בחירה קלה ומובנת עבורנו. הבחירה השנייה, להכניס את הספר לבית הספר ולא לבית כנסת, הייתה קצת פחות מקובלת אבל עבורי הבחירה הזו הייתה מובנת וברורה. הסיבה הראשונה – הידיעה שספר התורה של דני יהיה קרוב אליי כל יום, ויקראו בו כשאני יכולה להקשיב, עושה לי מעט נחת. הסיבה השנייה, שבעיניי היא חשובה לא פחות, היא שהכנסת ספר תורה לבית ספר חילוני מרגשת וקדושה יותר לדעתי מהכנסתו לבית ספר דתי או לבית כנסת".
בתיכון רבין כבר קראו השבוע בפרשת ויצא על החיבור המיוחד בין שמיים לארץ, כלומר על דני ועל גל ועליהם.
4.
ולקראת שבת, רעיון יפה ששמעתי השבוע מהרב ליאור לביא: "בלאק פריידי" זועק אלינו מכל מודעה ופרסומת. איך יום קניות זוכה לשם כל כך שלילי? ומה פשר ההיסטריה? שימו לב למסר הסמוי שהיום הזה משדר לנו: פאניקה. חרדה. החמצה. תרבות הצריכה מייצרת פולחן תרבותי: גלים של קניות דחופות, עם התרגשות, בהלה, תחושת חשש וגם תחושת משמעות. זה לא סתם סייל, הרגש עמוק יותר.
תרבות אמיתית אמורה לשאוף להביא את האדם להרמוניה, איזון, שלווה, ביטחון. אצלנו יום שישי, על כל הקניות שמלוות אותו, הוא סמל להכנות משמחות לקראת שבת קודש, יום שבו לא צריך לקנות כלום. בלאק פריידי?
שבת שלום.
הסטטוס היהודי:
"בפרשת השבוע מופיע אחד הפסוקים המרגשים: 'וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ'. כשיש סיבה, כשיש שמחה, אנחנו מקבלים כוחות אינסופיים. יעקב עובד שבע שנים כדי להתחתן עם רחל, אבל הזמן חולף בעיניו כימים אחדים, מרוב אהבה". (פרופ' נחמה ליבוביץ)
