לא למלחמת אחים בקבוצות הווטסאפ | הטור השבועי לפרשת השבוע, שמות תשפ"ג

1.

חברה שלחה לי צילום מסך השבוע, מתוך קבוצת הווטסאפ המשפחתית. היו שם בעיקר סימני קריאה, וביניהם מילים חריפות. האימא והאבא חילונים, שמאלנים, מצביעי מפלגת העבודה. הבת חרדית שחזרה בתשובה, ושני האחים – ביביסטים. הם קמים בבוקר והולכים לישון בערב עם הוויכוחים הפוליטיים ביניהם. האמא גם מתדלקת את הוויכוח וכל כמה שעות שמה לינק לידיעה מהחדשות, שנראית לה כמו "קץ המדינה!!!!" או "סוף לדמוקרטיה!!!". הילדים מנסים להגיב בתמונות חמודות של הנכדים ולהעביר נושא, אבל זה לא מצליח. 

מבירור זריז התברר שהמצוקה הזו משותפת להרבה משפחות ישראליות בשנים האחרונות. מלחמת אחים, שהם אחים ביולוגיים. פניתי לשני מטפלים, פסיכיאטר דתי ופסיכולוגית חילונית, כדי לשאול איך לא לגרום ליאיר גולן וליאיר נתניהו להרוס את היחסים במשפחה הקרובה.

המטפל ד"ר מיכאל אבולעפיה מתחיל במילה כבוד. "כל ויכוח פוליטי יושב על משהו נפשי, על עמדה, על מהות. האם אני מכבד את העובדה שיש לבן המשפחה שלי מחשבות משלו, עמדות משלו? הנושא הוא לא המפלגה ולא הפוליטיקאי, אלא מה שמסתתר שם מתחת. הדיון הפוליטי לוקח אותנו לכיוון השטחי, הקיצוני, חבל שקשרים בין הורים לילדים יהיו רק סביב זה. אבל יש לנו הזדמנות לראות מה מסתתר מתחת לפתק בקלפי: רצונות, שאיפות, אמירות פנימיות. אל תמחק את הזולת, זה נכון תמיד אבל בטח כשהוא אחיך הקטן או אבא שלך".

הפסיכולוגית שרון צונץ אומרת שצריך להתחיל בפורמט עצמו. דיון בווטסאפ הוא מתכון כמעט בטוח לפיצוץ. "כשיש דיון בקבוצה, כדאי לעבור להודעה פרטית, ברוגע, ולשחרר את כל הנוכחים מהסיפור. וכמובן שהכי טוב לדבר בחיים, לא בווטסאפ.

"יש הבדל בתוך הקבוצה, מי עונה למי", היא מוסיפה. "נער בן 18 לא יענה לדוד בן 50 כמו שהוא עונה לאחותו. אבל העיקרון לדעתי הוא: אנחנו לא רוצים להשתיק את הדיון. אם הילד שלי, בן 21, צועק 'בן גביר' ואני חושבת אחרת – אני רוצה לשמוע את דעתו. הוא הבן שלי. אני רוצה שהוא ילמד לגבש עמדה, לנסח טיעון, זו הזדמנות לשיח.

"אני לא מפחדת ממחלוקות פוליטיות, שקיימות כמעט בכל משפחה. מעבר למסר הפוליטי (כן ביבי, לא ביבי) יש פה הזדמנות להעביר עוד מסר: איך אנחנו מנהלים ויכוח? אם אני מתלהם בווטסאפ – המסר הראשון שעובר למשפחה הוא שבחיים צריך להתלהם. אם אתה מדבר מהבטן, משתלח, ואומר לשני שבעצם הוא לא שווה, מה זה משנה איזה טיעון פוליטי אמרת? אנחנו נבחנים בחיים במקומות שלא פשוט לנו בהם. אלה המקומות שבהם מתפתחים. 'מותר האדם מן הבהמה' – ביכולת הדיבור. חיות לא יודעות לעצר ולחשוב אבל אנחנו כן. לא כל מה שעובר לנו בראש צריך להיכתב ולהישלח. תחשבו רגע מה ירגיש מי שקורה את זה".

או בקיצור, לפחות בווטסאפ המשפחתי, אפשר לנסות ממשלת אחדות.

2.

כל העולם מדבר על הספר החדש של הנסיך הארי: על היחסים הקרים עם אביו מלך אנגליה, על המוות של אמו הנסיכה דיאנה, על הסמים הפסיכדלים ועל כל הכביסה המלוכלכת והמלכותית שנועדה לקדם את רב המכר החדש. משום מה הפסקה הכי משמעותית שמצאתי בספר, בינתיים, לא צוטטה כמקדמת מכירות. וכך כותב הארי על מה שקרה אחרי שהתחפש לחייל נאצי, ועורר סערה עצומה:

"הסקנדל הלך וגדל. בתקשורת, בפרלמנט, כולם רצו את ראשי. היה ברור שאני צריך לעשות תיקון פומבי. אז אבא שלח אותי לאיש קדוש. איש מזוקן, ממושקף, עם פנים חרושי קמטים עמוקים ועיניים כהות ונבונות. הרב הראשי של בריטניה, כך הסבירו לי, אבל מיד הבנתי שהוא הרבה מעבר. איש  שהקדיש את רוב ימיו להסתכלות אל מחוץ לחלון תוך חשיבה על הסיבות שעומדות בשורשם של הצער, הרוע והשנאה".

וכך ממשיך הארי לתאר את המפגש שלו עם הרב פרופ' יונתן זקס, שגם כיהן כלורד בבית הלורדים הבריטי: "הוא הציע לי כוס תה ואז ניגש ישר לעניין. הוא לא חסך במילים. הוא הוקיע את מעשיי. הוא לא דיבר מתוך אכזריות, אבל הדברים היו צריכים להיאמר. לא הייתה ברירה. הוא גם מיקם את האווילות שלי בהקשר היסטורי. הוא דיבר על ששת המיליונים שהושמדו. הגעתי אל ביתו בתחושת בושה. כעת הרגשתי משהו אחר, תיעוב עצמי שאין לו סוף. אבל זו לא הייתה מטרתו של הרב. הוא ודאי לא רצה שכך אצא ממנו. הוא דחק בי לא ליפול לייאוש בעקבות הטעות שלי אלא להשתמש בה כגורם מניע לעתיד".

לאור השערוריות והסקנדלים הרבים המתוארות בספר, נראה שהנסיך יכול ליישם את עצתו של הרב על עוד טעויות רבות בחייו:

"הוא דיבר איתי על תכונה שאדם פוגש לעתים קרובות אצל אנשים חכמים באמת – מחילה. הוא הרגיע אותי שאנשים עושים דברים טיפשיים, אומרים דברים טיפשיים אבל אין הכרח שהטיפשות טבועה באופיים. חשפתי את אופיי האמיתי, לדבריו, דווקא כשביקשתי לכפר על מעשיי. ככל שהיה הדבר ביכולתו ובסמכותו, הוא העניק לי מחילה. הוא נטה לי חסד. הוא אמר לי לזקוף את ראשי, להמשיך הלאה, לנצל את הניסיון כדי לתקן את העולם. להפוך למורה מתוך האירוע הזה".

3.

מזל טוב. בשבת מתחילים את החומש החדש, ספר שמות

1. ספר שמות הוא הספר השני בתורה, אחרי ספר בראשית. באנגלית הוא נקרא אקסודוס, על שם יציאת מצרים. 
2. הספר מתחיל השבוע בתיאור השעבוד של בני ישראל במצרים, ובלידת משה רבנו. המנהיג הראשון והגדול ביותר של העם היהודי עולה על בימת ההיסטוריה כשהוא "כבד פה", "כבד לשון" ו"ערל שפתיים". כריזמה היא לא העיקר, אלא המהות.
3. אחרי מלחמות האחים בספר בראשית, הספר מציג את שלישיית המנהיגים שתוביל את העם במדבר ארבעים שנה – משה, אהרון ומרים. זה תיקון לכל המריבות שהתרחשו מבריאת העולם ועד עתה, והצגת מודל מנהיגות אחר, של אחווה ושיתוף פעולה.
4. ספר שמות ממשיך אל עשר המכות, יציאת מצרים וקריעת ים סוף. רגע השיא בספר נחשב לקבלת התורה בהר סיני, עם הופעת עשרת הדברות בעולם. רגע השפל מגיע מיד אחר כך, בחטא עגל הזהב, שבו העם מחליף אמת בשקר, ואת לוחות הברית בעבודה זרה. 
5. גם ההפטרה שקוראים השבוע אחרי הקריאה בתורה, מתארת סוג של יציאת מצרים, אבל מודרנית. קיבוץ הגלויות: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ‍ִם".

שבת שלום.

הסטטוס היהודי

"המלך פרעה מתחיל להתעלל בעם ישראל, אבל קודם כל הוא מכריז: 'הנה עם'. זה לא אוסף משפחות ושבטים, יש פה עם חדש, עם ישראל. הוא הראשון שמגדיר אותנו ככה. לפעמים האויבים שלנו יודעים יותר טוב מאיתנו שאנחנו עם אחד..." (חנן פורת)

השיעור השבועי

להאזנה כפודקאסט