1.
זה קורה. בחג הפסח יצאנו ממצרים, ועכשיו, בחג השבועות – ביום ראשון בערב – מגיעים להר סיני ומקבלים את התורה. המעמד הזה, שבמרכזו עשרת הדיברות, שינה את התרבות האנושית. כבר אלפי שנים חוגגים את מתן תורה בשבועות, אבל השנה – אחרת. בצורה משמעותית ועמוקה יותר. הודעות הווטסאפ שקיבלתי בזו אחר זו לקראת החג, סיפרו על דפוסים חדשים ומרגשים שנוצרים בעם היהודי כולו.
2.
נתחיל בכמות: יותר אנשים לומדים תורה, צמאים להכיר את המקורות, להתחבר לסיפור הגדול. אבל זו לא רק הכמות – זו גם האיכות. הנה כמה דוגמאות:
קוראת מהעיר מעלות־תרשיחא שלחה אליי השבוע תיעוד מרגש מטקס הסיום של המבצע העירוני שנערך שם, ערב חג מתן תורה. ביוזמת ישיבת ההסדר מעלות יעקב, העיר סיימה יחד את כל התורה. ילדים, מבוגרים, נשים, בני נוער, קשישים, עולים חדשים, מחילונים ועד חרדים – כולם קיבלו חלקים קטנים של התורה כדי ללמוד את כל התנ"ך, כל המשנה, כל הגמרא, כל המדרשים ועוד ועוד.
העיר הצפונית, שידעה כל כך הרבה אזעקות ומתח ביטחוני, התכנסה לריקודים שמחים ברחובות לרגל סיום התורה המשותף. עוד לא שמעתי על עיר שמסיימת יחד את התורה – אבל כמה ערים נוספות כבר הביעו עניין בפרויקט. עידן חדש.
מיד אחר כך הגיעה הודעה מבית הכנסת של קיבוץ אלמוג, ליד ים המלח. כשמסיימים ללמוד מסכת, חלק מהתלמוד, עוצרים לחגוג זאת. ישיבה חרדית ביקשה להקדיש חגיגת סיום מסכת לעילוי נשמתו של סא"ל תומר גרינברג, מפקד גדוד 13 של גולני, וערכה את האירוע דווקא שם, בקיבוץ. איך כל זה מתחבר ביחד? בעידן החדש – זה מתחבר.
ואז הדובר של מושב שוקדה כתב לי. היישוב מהעוטף, שכל כך קרוב לקיבוץ בארי שפונה כולו תחת אש, התכנס גם הוא לחגיגה של תורה: משה אניג'ר, בן 17 בלבד, סיים את כל הש"ס – את כל התלמוד הבבלי. מדובר בהישג של ממש, בפרט בגיל כזה. חמש שנים של לימוד רצוף, שלושה דפי גמרא ביום, גם בקורונה וגם במלחמה. נזכרתי שכאשר פגשתי מפונים במלון נווה אילן, לשם הגיעו תושבי שוקדה, התרשמתי מכמה נערים שבתוך כל הבלגן ישבו בצד בבית הכנסת של המלון ולמדו. משה כנראה היה אחד מהם. ושוב, הריקודים והשמחה וההתרגשות של כל המושב ביחד, היו מעין תיקון לכל מה שעבר עליהם. אפשר לא רק לפחד יחד, אלא גם לשמוח יחד.
דוד איגרא ממצפה רמון חגג השבוע בר־מצווה. גם הוא ערך חגיגה של סיום מסכת, ורצה לכבד את זכרו של גיבור שנפל בדיוק בתאריך הזה. כך נוצר הקשר עם המשפחה של סמ"ר אורי בר אור, ממדרשת בן־גוריון בשדה בוקר, שנפל ברפיח לפני שנה. המשפחה התרגשה מהיוזמה וגם הגיעה לבר־המצווה, ואביו של אורי אמר שם קדיש על בנו – לצד חתן בר־המצווה. בסרטון שהם שלחו לי, לא ברור מי מתרגש יותר.
אלה רק דוגמיות, והן כולן מתחת לרדאר התקשורתי. יש עוד הרבה סיפורים, של לימוד ושל חסד והתנדבות – בכמות ובאיכות שלא היו בעבר. והכול בניסיון לחבר את הפרטי ואת הלאומי, דרך התורה, דרך הזהות המשותפת.
לחבר את שמחת האחד לצער האחר – כדי לנחם ולחזק. וכדי לחבר את הנשמות בעולם הזה לנשמות שבעולם הבא.
3.
נרחיב את המעגל ונעבור לחו"ל. לצד גלי אנטישמיות, מדווחים בקהילות היהודיות על עלייה חדה במספר היהודים שחוזרים לבתי הכנסת ולמרכזים הקהילתיים, וגם על עלייה במספר המתגיירים. אחת מהם היא אדריאנה פרננדז, שמוכרת יותר כ"המטפלת הלא־יהודייה". הדף שנושא את השם הזה צבר כמאה אלף עוקבים באינסטגרם.
אדריאנה היא מטפלת – "נני" – בילדים בבתים יהודיים בארה"ב, והסטטוסים המצחיקים והמרגשים שלה על העבודה הזאת, כבייביסיטר שלומדת דברים חדשים על יהדות ויהודים, הפכו ללהיט של ממש.
אבל הנה מה שכתב הרב אפרים גולדברג לקהילה הגדולה שלו בבוקה רטון, פלורידה: "אדריאנה שיתפה קהל גדול בכל מה שגילתה על היהדות, וזה הפך ויראלי ופופולרי. אבל מה שהעוקבים הרבים לא ידעו, זה עד כמה אדריאנה התאהבה ביהדות. היא עברה גיור רציני וארוך מאוד, למדה את ההלכה בצורה מעמיקה, וכל זה – בשקט, הרחק מהרשתות החברתיות.
רק בימים אלה, אחרי שבית הדין אישר את הגיור שלה, היא הפתיעה. היא כתבה שמעכשיו השם שלה הוא עדינה שושנה, וגם שינתה את שם החשבון שלה. 'המטפלת הלא־יהודייה' הפכה ל'המטפלת היהודייה'...".
זה יהיה חג השבועות הראשון שלה. היא תקבל את התורה, יחד עם כל עם ישראל. מעניין מה תחשוב על מגילת רות, שנוהגים לקרוא בשבועות. רות הייתה גיורת מפורסמת, וממנה נולד לבסוף דוד המלך.
הרב גולדברג מסיים כך: "אני חולק איתכם את הסיפור הזה לא רק כי הוא מסקרן. עדינה שושנה מספרת כי המשפחות שבהן טיפלה לאורך השנים – גרמו לה להתאהב. השבתות, החגים, התפילות, הילדים המתוקים – אלה המשפחות שלנו. לפעמים צריך תזכורת מבחוץ, כמה יופי והשראה יש בבית היהודי. ברוכה הבאה, עדינה שושנה. חג שמח לכולנו".
4. עדכון דופק:
- בשבת מתחילים חומש חדש, ספר חדש בתורה – במדבר. הפרשה הראשונה היא פרשת במדבר.
- זו פרשה ארוכה עם 159 פסוקים שעוסקת בעיקר בספירה של עם ישראל לפי שבטים. כל שבט מקבל מקום ותפקיד. גם במסע במדבר – שומרים על סדר.
- פרשנים רבים כותבים כי ספר במדבר נותן כוח והשראה לכל מסעות חיינו. רוב חיינו הם הרי מסע – ברמה הלאומית והאישית. זה ספר של "בְּלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", על העליות והנפילות במשך 40 שנה, עד לארץ ישראל.
- אחרי שבת, ביום ראשון בערב, מתחיל חג השבועות. ההכנה הארוכה – 49 ימים של ספירת העומר – מסתיימת. יש קידוש לחג, תפילות מיוחדות, סעודות חג, נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה בלילה, ויש עוד מנהגים והלכות ביום הזה.
- ביום שני בבוקר נהוג לבוא – וגם להביא את הילדים – לבתי הכנסת ולבתי חב"ד כדי לשמוע את עשרת הדיברות. זהו מעין מעמד הר סיני מחודש – של קבלת התורה.
שבת שלום וחג שמח.
הסטטוס היהודי:
"אלוקים נתן לי מיליארד דולר. אחרי 11 שנים, הוא החליט לקחת לי אותם. אני מודה על מה שקיבלתי. לא בחרתי שדבר כזה יקרה לי, אבל אם הקב"ה שם אותי במצב כזה, כנראה שהוא ייתן לי כוח לעמוד בניסיון ולחזק אחרים" (חננאל גז, שאיבד בפיגוע את אשתו צאלה ואת התינוק רביד חיים)
