מאחורי מנת דגים בכרמיאל

1.

שמענו השבוע המון תגובות של פוליטיקאים על פיזור הכנסת. אני חושבת שכדאי להתעכב רגע על תגובת חמאס. דובר חמאס, פוזי ברהום, אמר השבוע על הבחירות החמישיות כך: "זו עדות לשבריריות ולחולשה של הישות הציונית, ולחולשת המבנה הפנימי שלה. זוהי אחת האינדיקציות לעמידתו האיתנה של עמנו, ליכולת של האומה שלנו להכניס את הישות הציונית לאי סדר, לשבור את רצונה ולמנוע את הגשמת מטרותיה".

הוא צודק, לצערנו. היהודים אכן מגלים שבריריות וחולשה. הם מכניסים את עצמם שוב, מרצון, לארבעה חודשים של רפש ומריבות פנימיות, בפעם החמישית, במקום להקים ממשלה עוד בכנסת הנוכחית. 

התפריט לחודשים הקרובים הרי ברור ולא מפתה: יהיו איחודים ופיצולים בשמאל ובימין, שמות חדשים וישנים, פריימריז, קמפיינים מסיתים שינסו לגנוב כל בוקר את הפוקוס ולגרוף כמה גרמים של תשומת לב כדי לייצר "סערה". יהיו קרבות ציוצים, התנצלויות על ציוצים בוטים מדיי, ירי בלתי פוסק בתוך הנגמ"ש ומחוצה לו, סקרים לא נכונים עד לרגע האחרון, עיסוק בשאלות הרות גורל כמו "מה תעשה איילת שקד" או "מה יעשה גדעון סער", ובאופן כללי עיסוק בכל מה שמפריד בינינו ולא במה שמאחד. והכול בווליום יותר חזק, כי בכל זאת, זו כבר הפעם החמישית, קשה לייצר קשב.

אז נכון, זה דורש יצירתיות להקים כעת ממשלה, אבל זה דורש פחות הפרות הבטחות מאלה שהופרו בהקמת הממשלה היוצאת, ואחרי הבחירות שוב תידרש יצירתיות רבה (וכנראה הפרת הבטחות רבה) כדי להקים משהו יציב. בואו לא ניתן לפוזי ברהום את התענוג.

2.

קורא מכרמיאל שלח לי מודעה שבמבט ראשון נראתה סתם פרסומת למסעדה בעיר, "כיכר מיאמי". כשקראתי את האותיות הקטנות ראיתי מה פרטי המבצע: בשבת שעברה קראו בתורה את פרשת "שלח", פרשת המרגלים. רוב המרגלים, כידוע, יצאו לארץ ישראל וחזרו למדבר עם תחזית פסימית וקודרת. הם שכנעו את העם שארץ ישראל רעה ושיציאת מצרים הייתה טעות. לרגל הפרשה, הכריזה הפרסומת, כל לקוח שיגיע לקופה ויספר משהו טוב ואופטימי על ארץ ישראל, יקבל הנחה של עשרה אחוזים.

צלצלתי למסעדה. אחד העובדים סיפר לי שם איך השבוע אנשים הגיעו לשלם ואז שיבחו את הנוף המגוון של ישראל, שיש בה גם מדבריות וגם שלג. לקוחות אחרים הסבירו שהאוכל פה – פירות, ירקות וגבינות – טעים יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. היו שסיפרו על הקדושה המיוחדת שיש בארץ. והיו גם כאלה ששיתפו בסיפורי העלייה שלהם לארץ ואמרו שהם מתרגשים לראות בעיניים הגשמה של נבואות על קיבוץ גלויות. 

ביקשתי להבין מי הבעלים, ומה הסיפור שלו. אז נעים מאוד, פלטיאל קניגסברג, בן 40. עד לפני שנתיים היו לו שתי מסעדות במיאמי, פלורידה. הוא נולד בניו יורק, אשתו במקור מוונצואלה, אבל אחיות של אשתו נישאו לישראלים שעברו לארה"ב ודווקא דרכם, דרך הישראלים לשעבר, הוא התחיל להתאהב בארץ. 

בקורונה הוא הבין שמיאמי אינה ביתו. המשפחה מכרה את המסעדות ויצאה לדרך: פלטיאל עלה ארצה עם אשתו וששת ילדיהם (בינתיים נולד להם בן שביעי בארץ), עם שלוש האחיות ובני משפחותיהן ועם חמותו. בסך הכל, 25 עולים חדשים. 

הוא מעולם לא שמע את המילה כרמיאל, וחשב בכלל לעלות לבית שמש, שם יש קהילה אמריקאית גדולה. אבל בטיול בארץ המשפחה התאהבה בצפון, ובכרמיאל בפרט. "כשהגעתי לראשונה לצפון, משהו נרגע. אפילו הילדים הפסיקו לריב במושב האחורי", הוא נזכר.

"עלינו ארצה בדיוק לפני שנתיים, בפרשת 'שלח' שבה קוראים על חטא המרגלים, שהוציאו את דיבת הארץ. רק שני מרגלים – יהושע וכלב – היו אופטימיים. גם אנחנו הרגשנו קצת כמו מרגלים כשבאנו לארץ לראשונה, לבדוק, אבל המסקנות שלנו היו נפלאות. מיום ליום אנחנו מרגישים פחות אמריקאיים ויותר ישראלים. אפילו הספקנו להצביע פעם אחת, ואולי בקרוב בפעם השנייה. חשבנו איך לציין את יום העלייה שלנו, אז השנה כשיש לנו עסק משלנו בארץ ישראל, החלטנו לשתף את הציבור בסיפור".

המבצע נגמר, אבל אפשר להמשיך אותו גם בלי הנחה על פיש אנד צ'יפס.

3.

והשבוע – פרשת קורח. כמה לקחים אקטואליים במיוחד, לפוליטיקאים וגם לנו:

* קורח חלק על המנהיגות של משה ואהרון, ומה שהניע אותו היה אגו בלבד. הרצון לשלוט ולקבל תפקיד. המשפט המפורסם של חז"ל מתאר אותו היטב: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". זו לא סתם בעיה, אלא דברים שמוציאים אותנו מן העולם.

* במסע ההשחרה של קורח ואנשיו נגד משה רבנו התברר שאפשר לפרסם פייק-ניוז מוחלט, והאוויר סובל הכל. בפרשה הם טוענים נגד משה שהוא הוציא אותנו לשווא מ"ארץ זבת חלב ודבש". זה לא יאומן, את הביטוי היפה הזה שמתאר את ארץ ישראל הם מעזים לומר על ארץ מצרים, שבה היו עבדים. בקמפיין אפשר להגיד שלבן זה שחור, ולהיפך.

* קורח היה פופוליסט. הוא הטיח במשה: "כל העדה כולם קדושים". כלומר, כולם כבר קדושים ומושלמים, הם לא צריכים להשתפר. מול התפיסה השטחית וההמונית הזו, משה רבנו אמר לעם: "קדושים תהיו". הוא דרש תיקון עצמי תמידי, הוא הבין שכולנו במסע של שיפור. קורח טוען שהתורה מעניקה לנו קדושה אוטומטית. משה מזכיר שקיבלנו אפשרות להכניס קדושה לחיים, וצריך לפעול כדי לעשות זאת.

שבת שלום.

הסטטוס היהודי

"שנת הלימודים לא מסתיימת כעת, היא מתחילה. החופש הגדול הוא שנת הלימודים האמיתית. בקיץ רואים מי הוא התלמיד באמת, בלי מסגרת חיצונית" (הרב יעקב אדלשטיין)