1.
ואולי המסר הכי חשוב מהשבוע הפוליטי הסוער הזה, הוא שבסוף הכול עניין של "מענטשיות", של מידות טובות.
נתניהו חתם לאחרונה על ארבעה הסכמי שלום ונורמליזציה עם מדינות ערב, וגם מביא לישראל כמות אדירה של חיסונים במהירות שיא. אלה הישגים כמעט אישיים שלו, ואין חולק על כישרונו בשלל תחומים. אבל ההתנהלות בתחום הבינאישי, במה שמכונה אינטליגנציה רגשית – היא שמובילה אותו ואותנו למשבר.
ליברמן היה בשר מבשרו של הליכוד. היחס של נתניהו אליו העיף אותו החוצה, והוא הפך לאויב פוליטי מר וחסר עכבות. גם בנט ושקד הם בשר מבשרו של הליכוד. הם רצו להתמודד שם, אבל ההתנהלות כלפיהם גרמה להם להקים מפלגה מתחרה, שגם אותה נתניהו סירב להכניס לקואליציה, משיקולים לא עניינים. עכשיו הם נוסקים בסקרים. משה כחלון נטש על רקע דומה, כי חש שהוא לא יכול לצמוח ולהתפתח, שיו"ר התנועה מגביל אותו. שלא לדבר על יועז הנדל וצביקה האוזר, שהעריכו את נתניהו עמוקות ושמחו לעבוד בשבילו בעבר. גם בוגי יעלון היה ליכודניק אמיתי, לפני שנתניהו הסתכסך איתו ובוגי הפליג למחוזות משונים.
גדעון סער הוא עוד שם ברשימה הזו. מה אמור לעשות אדם מוכשר שמגיע לצמרת הליכוד ולא מקבל שום תפקיד ביצועי? כמה שנים הוא אמור להתייבש על הספסל ולזכות ביחס מחפיר?
חשוב לזכור: אף אחד האנשים האלה לא עזב בגלל אידיאולוגיה, אלא בגלל יחסי אנוש. היכולת - כלומר, אי היכולת - לתת לאנשים תחושה של שותפות, של כבוד. לשתף את שר הביטחון בטיפול בקורונה, ולגלות לשר החוץ מבעוד מועד על הסכמי שלום. להאציל סמכויות, לתת קרדיטים, לפרגן, לומר מילה טובה עם חיוך, אפילו לשלוח זר פרחים. בחלומי, ראש ממשלה מוצלח וחזק צריך להיות נדיב ואפילו להצמיח את דור המנהיגות הבא, שיירש אותו בבוא היום.
2.
בשבוע שעבר סיפר לי שגריר ישראל באיטליה, ד"ר דרור אידר, על המשלחת הישראלית הרפואית שנמצאת שם. התפלאתי שלא שמעתי עליה מספיק. מתברר ש-21 אנשי צוותים רפואיים מישראל נמצאים כעת בצפון איטליה, במחוז פיימונטה, שם הגל השני של הקורונה גובה מחיר כבד. התקשורת האיטלקית סיקרה בהתלהבות את הגעת המשלחת, שעושה שם חיל.
השבוע גיליתי שעוד משלחת ישראלית נמצאת כעת בחו"ל, בהונדורס, בלי לזכות למספיק תשומת לב. הקוראת תמר מאזור המרכז תהתה איך לא מדברים על מה שבעלה וחבריו עושים שם. סופת הוריקן פגעה בהונדורס, מדינה שהיא ידידה קרובה שלנו, וגרמה לנזק כבד, בנפש וברכוש. ישראל נרתמה מייד לעזור.
"המשלחת משקמת את ההריסות", מספרת תמר. "היא עוזרת למשפחות שלמות שישנות על מזרנים, בלי מקלחות ובלי אוכל, לחזור לחיות תחת קורת גג. בעלי הוא מהנדס, מילואימניק של יחידת החילוץ של פיקוד העורף, והוא מספר על כפרים שלמים מכוסים בבוץ, ועל כפר שנפגע קשה במיוחד, שם הם פועלים. לקח להם ארבעה ימים להגיע. ארבע טיסות אזרחיות עד הונדורס, ועוד יומיים בדרך לכפר. השבוע, תוך ארבעה ימי עבודה, יחד עם תושבי המקום, הם כבר שיקמו עשרות בתים, החליפו גגות, וגם חיברו את הכפר בחזרה למים זורמים ולביוב.
"ריגש אותם מאוד לפגוש שם מתנדבים מהקהילה היהודית בדרום אמריקה, שפשוט שמעו שמשלחת של צה"ל מגיעה, ובאו, יחד עם שגריר ישראל במקסיקו, לעזור להם. הם דאגו להם לאוכל, לפינוקים, לווי-פיי ובעיקר להעלאת המורל. לראשונה מזה חצי שנה נפתח שוב בית הכנסת היחיד בהונדורס, לתפילות שבת עבור המשלחת.
יש בהונדורס כותרות ראשיות בעיתונים על המשלחת הישראלית, ונערכו גם טקסים עם ראשי המדינה. אנחנו כאן בארץ ניזונים רק מכלי תקשורת זרים כדי לשמוע את הסיפורים המרגשים על מה שקורה שם".
3.
פרשת השבוע וחג החנוכה מתחברים השנה היטב. בפרשת וישב, יוסף נמכר למצרים, ואז חי שנים בתוך תרבות מצרית זרה, תוך שמירה מרשימה על נאמנות לזהותו. בחג החנוכה ניסו לגזור עלינו גזירות נגד יהדותנו, ונלחמנו ונאבקנו כדי לשמור על ערכינו ולא להיטמע. במובן מסוים זה האתגר גם היום: העולם גלובלי, התרבות מסביב קורצת ונוצצת, הכול פתוח ונגיש וחופשי. איך נר חנוכה הקטן ממשיך להאיר את הדרך ולא נכבה לאורך השנים?
השבוע מלאו שלושים לפטירת הרב והפרופסור יונתן זקס, שהיה לורד בבית הלורדים הבריטי וכיהן כרבה הראשי של בריטניה. הוא היה אחד הדוברים היהודים המכובדים והבולטים בדורנו, ואחד העקרונות המפורסמים שלו היה: "גויים מעריכים יהודים שמעריכים את יהדותם, גויים לא מעריכים יהודים שבזים ליהדותם".
אירוע השלושים ששודר השבוע מלונדון הוכיח זאת. דיברו שם הנסיך צ'רלס שהספיד אותו נרגשות, טוני בלייר, גורדון בראון ועוד ועוד בכירים לא-יהודים שהעריצו אותו. אבל הדרך שבה רעייתו איילין פתחה את האירוע, הזכירה מה הייתה משימת חייו. היא אמרה שקיבלה אינספור מכתבים מאז פטירתו, וציינה תחילה את סוג המכתבים שריגש אותה במיוחד, המכתבים שבהם נאמר: "החלטנו להתחיל ולשלוח את ילדינו לחינוך יהודי בזכות הרב זקס".
מיוסף במצרים, דרך החשמונאים בחנוכה ועד לילדים יהודים בלונדון ובישראל של היום, האתגר הוא לשמור על השלהבת של הנר הזה.
הסטטוס היהודי: "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים. וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵל לִשְמֶךָ הַגָּדוֹל, עַל נִסֶּיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ" (מתוך הדלקת נרות החנוכה)
