הייתי אתמול ברחוב כשהחלה אזעקה. כולם מיהרו למצוא מרחב מוגן, וילדה קטנה אחת שאלה את אימא שלה: "מה, אימא, פורים בוטל?". ואימא שלה ענתה, תוך כדי ריצה: "מה פתאום, להיפך. יהיה לנו פורים עוד יותר שמח".
לא יודעת מי הייתה האימא החכמה הזו, אבל היא צודקת. פורים לא בוטל. פורים מתקיים, כי סיפור פורים ממשיך. זה החג שבו התברר שעם ישראל הוא עם ניצחי. אף אחד לא יכול להשמיד אותנו, ברוך השם. לא המן ולא היטלר ולא חמינאי. וכל מי שחולם על כך - יושמד לבסוף. וכשיש גזירה וצרה - היהודים רק חוזרים לזהותם ופועלים ומתחזקים, גם בימים ההם במגילת אסתר, וגם כיום.
אז נכון שאותה ילדה לא תלך היום מחופשת לגן, אבל ימים מלאים במצוות הפורים לפנינו, והשנה הן מקבלות משמעות מיוחדת. בפורים תשפ"ו נקרא את הברכה שמברכים אחרי קריאת מגילת אסתר, ושימו לב מה נאמר בה, מילה במילה:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָרָב אֶת רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם, הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ".
אמן. תודה לאינספור גיבורים שאחראים לשינוי המציאות הזה.
משמחת תורה ההוא, לחג הפורים הזה, שיהיו לנו - בחזית, בעורף, בארץ, בעולם, בממ"ד - בשורות טובות!
