מכירים את המושג "מחשבות זרות"? אלה לכאורה מחשבות לא ראויות, לא טובות, נכון? אבל אם כך, היו צריכים פשוט לקרוא להן מחשבות אסורות. אז מהן בעצם מחשבות זרות?
הרב מנחם ברוד כתב בעלון "שיחת השבוע" הגדרה יפה למושג הזה: מחשבות זרות יכולות להיות טובות וראויות, אבל הן זרות זמן ולמקום המסוימים האלה. הן לא מתאימות עכשיו. למשל: מחשבה על משהו שלמדנו בתורה היא דבר נהדר – אבל אם היא מפריעה לריכוז באמצע התפילה, היא מחשבה זרה. זה פשוט לא הזמן והמקום עבורה. מחשבה על פרויקט התנדבותי חדש היא דבר חיובי – אבל אם היא מופיעה בראש באמצע שיחת נפש של אבא עם הבן שלו, היא מחשבה זרה. וכן הלאה.
הנה דוגמה אקטואלית: אנחנו בחודש אלול, וגם בתקופת בחירות סוערת. אפשר וחשוב לדבר על פוליטיקה, אבל יש לנו עכשיו חודש שלם של קירבת אלוקים, של הזדמנות לתיקון עצמי, של התחלה מחדש. לעסוק אך ורק בעדכונים פוליטיים במשך כל חודש אלול - זו מחשבה זרה.
שנזכה לכמה שיותר מחשבות טובות, שמתאימות לזמן ולמקום.
