מה תכלס הכי חשוב לי ולמשפחה שלי לעשות בראש השנה?”, שאלה אותי נערה בסוף הרצאה שלי הלילה באור עקיבא, לקראת ראש השנה.
“לשמוע שופר, כמובן”, אמרתי לה. “זו המצווה של ראש השנה”.
“אה, לא צריך”, היא ענתה לי, “כבר שמענו שופר בסליחות בכותל”.
ואז, הבנתי שטעיתי. אחרי הרצאה שלמה עם רעיונות ומסרים לחג, עם דיבורים על התקשורת ועל רשתות חברתיות ועל תיקון עצמי, פספסתי את הדבר החשוב ביותר.
הסברתי לה שתקיעת השופר במהלך הסליחות זה מנהג חשוב, אבל בראש השנה תקיעת השופר היא חובה, זו ממש מצווה מהתורה לשמוע את השופר. יש ברכה מיוחדת לפני התקיעות, ובזמן התקיעה אנחנו לא אומרים דבר, צריך לשתוק ולהאזין לקולות השופר בדממה.
תקיעות השופר יהיו השנה בימים שלישי ורביעי בסביבות שעות הבוקר-צהריים בכל בית כנסת ברחבי העולם היהודי, וכמובן בפארקים וברחבי הערים. בהרבה מקומות ממש מפרסמים באיזו שעה התקיעות מתחילות וכדאי לבדוק ולהתעדכן מראש, או פשוט להגיע כבר מתחילת התפילה.
הנערה הודתה לי ואמרה שתגיד גם להורים, וסיפרה שהיא חשבה שתפוח בדבש זה העיקר בראש השנה...
אנחנו בתקופה עם כל כך הרבה צימאון ורצון לעשות. אנחנו בתקופה שבה כל כך חסר הידע הכי בסיסי ומעשי, הכלים הכי פרקטיים.
אז עם כל הכבוד לרעיונות הקצרים והיפים שמתפרסמים פה בכל בוקר, לפעמים לפני שמסבירים למשל ששופר זה מלשון ״שיפור״, כדאי להסביר בפשטות - מה צריך לעשות, איפה, כמה ומתי.
אז אל תתביישו לשאול, ואל תתביישו לענות לאחרים. תודה לנערה מאור עקיבא, שלימדה אותי הלילה שיעור גדול.
