זו לא הכותרת הראשית, וחבל. שימו לב מה קורה כעת בקיבוץ כיסופים, שלב אחרי שלב:
- קודם כל, חברי כיסופים חוזרים הביתה. ב-7.10 נרצחו 12 מתושבי הקיבוץ ו-6 עובדים זרים מתאילנד. חבר הקיבוץ שלמה מנצור נחטף לעזה ונרצח באותו יום. עשרות בתים נהרסו, מבני ציבור נשרפו כליל. חורבן. ועכשיו, אחרי יותר משנתיים – בניין. רוב הקהילה התגוררה זמנית ביישוב עומר. כעת הודיע יו"ר קיבוץ כיסופים, ליאור כרמל, ש-90% מהתושבים החליטו לחזור, וגם לקלוט תושבים חדשים שמבקשים להצטרף. חקלאות, חינוך, תשתיות, הכול חוזר לחיים. "הקיבוץ שנראה כמו אתר הרס נראה עכשיו כמו אתר בנייה", סיפר לי השבוע אחד מחברי הקיבוץ הצעירים.
- אבל יש גם חידוש. הקיבוצניק הצעיר שלח לי תמונות מרגשות. "75 שנים חלפו מאז שההורים שלנו הקימו את הקיבוץ הזה, והשבוע לראשונה נחנך בו בית כנסת. החלטנו שאנחנו חוזרים, אבל רוצים לשדרג". את הטקס ניהל הרב אריאל איגרא מהיישוב הסמוך שלומית. "אנחנו אחים", הוא אמר, "וברגע שפניתם וביקשתם עזרה בהקמת בית הכנסת, היה לי ברור איך לעזור".
- וזו העזרה יוצאת הדופן של שלומית לקיבוץ כיסופים: ב-7.10 נפלו ארבעה מתושבי שלומית, שיצאו להגן על היישוב הסמוך פריגן. הם הדפו את המחבלים והצילו את היישוב. לזכרם, נבנה לאחרונה בית כנסת חדש ויפה בשלומית. "הציוד של בית הכנסת הקודם, נתרם בשמחה לחברים מכיסופים", סיפר לי הרב איגרא, "אבל רק בטקס סיפרתי להם מי בנה ושיפץ את הציוד הזה. החברים שלנו, הגיבורים ראובן ששפורטס ובכור סוויד הי"ד שנפלו בקרבות בשמחת תורה, הם ששיפצו את הבימה ואת ארון הקודש. עכשיו הבימה וארון הקודש האלה נמצאים בבית הכנסת החדש של כיסופים".
- כשהרב איגרא סיים לספר זאת, ניגש אליו בהתרגשות אחד מחברי כיסופים. "אתה רואה את החנוכייה הזו, שהצבנו כאן בתוך בית הכנסת? זו חנוכייה שבנה החבר שלי שלמה מנצור הי"ד".
- אבל מסתבר שלארון הקודש שהגיע משלומית יש היסטוריה יותר עתיקה. כך המשיך וגילה הרב איגרא: "ארון הקודש הגיע ליישוב שלומית מבית הכנסת של היישוב הקטן שליו, בגוש קטיף. אלירז פרץ הי"ד תרם פרוכת לארון הקודש הזה, לזכר אחיו אוריאל פרץ הי"ד. בהמשך, אלירז עצמו נפל בקרב ברצועת עזה. אחרי שהיישוב נהרס לצערנו בהתנתקות, ארון הקודש הזה התגלגל ליישוב שלומית. רק לחשוב שארון קודש מגוש קטיף הגיע בסוף לבית כנסת שנפתח לראשונה בקיבוץ כיסופים... עם ישראל חי, ומתקדם בעזרת השם".
- מעמד חנוכת בית הכנסת המשיך בתפילת מנחה ראשונה ומרגשת. בפתח הדלת של בית הכנסת החדש, קבעו מזוזה. אחד מחברי הקיבוץ בירך, והוסיף ברכת "שהחיינו". הרב איגרא אמר לו: "בואו נחשוב כמה המילים האלה משמעותיות. עבורי כתושב שלומית, עבורכם, שמסמלים את הכיסופים, את הגעגועים, וגם את החזרה לכאן. אתה השליח של כל הקיבוץ לברך 'שהחיינו'. אני מאחל לכם שעוד כמה זמן כבר נקבע מזוזה חדשה, במבנה חדש, כי לא יהיה כאן מקום מרוב מתפללים חדשים". ואז נשמעו המילים: “שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".
אמן.
